טוב, תוכלו להיכנס בבקשה?

אני כבר מיואשת.
אני יודעת שמחר נכנסים לסגר אבל...
בכיתה ז', עליתי לחטיבה, החטיבה הייתה נראית לי טובה, חלק מהילדים היו נראים לי נחמדים, המגמה הייתה נראית לי טובה, הכל היה נראה לי מושלם עד ש..
הגיע היום הראשון ולא הצלחתי להתחבר לאף אחד, בקטע כזה שחלק מהבנות התרחקו ממני או לא התייחסו אליי כשדיברתי אליהן.
וככה זה היה כל השנה, הייתי חסרת חברים, בודדה לגמרי.
ואחרי בערך חצי שנה החלטתי לספר למחנכת שלי על זה ואז היא נתנה לי שמות של ילדות שהיא חושבת שאני אתחבר אליהן ואני לא הצלחתי להתחבר אליהן.. הן אטומות מדי וגם התרחקו ממני.
אחרי שסיפרתי למחנכת, כמובן שסיפרתי להורים.. בהתחלה הם דאגו וכל הזמן הייתי בוכה מולם אבל עכשיו אני כבר לא הולכת אליהם כי הם אומרים לי בכל פעם את אותו הדבר: תתחברי לבנות מהכיתה שלך, זה לא כזה קשה כמו שאת חושבת.
והם לא מבינים שחוויתי את הדחייה של החברות וההתרחקות מצד הבנות המגעילות האלה.
אז אני יודעת שבסופו של דבר אנחנו נצא מהסגר הזה ונחזור ללימודים רגילים בבית הספר ואז אני אחזור להיות עצובה ולבכות כל יום.
מה לעשות?
אני רק רוצה לציין שבהפסקות אסור לנו ללכת לכיתות אחרות וכל הבנות בכיתה שלי אותו הדבר: פרחות וצבועות.