רק אני מרגישה כלכך לבד בכל סגר?

לא רק את, אף אחד ממי שפגע בי לא שלח לי סליחה וגם אני לא להם אז.. טוב במילא אין לי חברים :/

לא רק את מרגישה ככה.
אני לגמרי מבינה אותך...יש חברים צבועים.
אני חושבת שאל תעני לה,אבל שהיא תראה שתי ווי כחולים שתבין שראית אבל בחרת שלא לענות בכוונה.
ואז היא תבין שיש בעיה כלשהי,ותשאל אותך מה קרה וכו'.

תשמעי, דעתי היא שתנסי לדבר איתה.
גם אם זה לא יהיה הכי קל, מנסיון עדיף למנוע דרמות ומריבות בסגר. בסופו של דבר אחכ תחזרי ללימודים ועדיף שלא יהיה מתח ביניכן
תנסי להסביר לה מה עובר עלייך,מה את מרגישה, אם היא באמת החברה הכי טובה שלך אני מאמינה שהיא תבין אותך ותנסה לסדר את זה.
לא עובד? תוציאי מהראש שלך שהיא הילדה היחידה שם ותכירי חברים אחרים.
בהצלחה

אני תמיד כאן, תשתפי אל תתביישי

הכל טוסט גם לי היה ככה ביסודי
לדעתי תיפגשי איתה ותדברי איתה על זה

אני בכלל לא מרגיש שיש סגר

אני מבינה את ההרגשה שלך, אבל לדעתי את ראה דברים בצורה מאוד שלילית. אני לא יודעת למה הם לא כתבו לך, יכולות להיות המון סיבות. (אני באופן אישי גם לא קיבלתי הודעות מחברים, אבל אני נמצאת בקבוצות שבהן הם קובעים להפגש אז אני מגיעה גם, ואני לא מרגישה לבד).
אבל היא כתבה לך, לא בטוח שזה בגלל ייסורי מצפון, אולי באמת אכפתת לה. יכול להיות, וזה סתם ניחוש, שהיא שמה לב שאת אף פעם לא איתם, וראתה שאת בצד, אז היא כתבה לך כדי לראות מה קורה איתך ולנסות לקרב אותך. תעני לה, זה בשום צורה לא עושה אותך צבועה.
מה שאני מנסה להגיד זה שאני לא מכירה את הסיטואציה, ואני אולי טועה, אבל לדעתי את צריכה לנסות לראות את זה מנקודת מבט אחרת, ולא טוח שהדברים רעים כמו שאת מתארת זה כנראה צרופי מקרים או סוג של אופי של החבורה שלכם ולא משהו שהם עושים נגדך, ולא מעיד על צביעות

(אני אישית לא כזה אוהבת שיחות בטלפון, ועם החברות הכי טובות שלי אני כמעט שלא מתכתבת באופן רציף)

שואל השאלה:
אנונימית יקרה, התקופה באמת לא מלהיבה אבל אני לא רואה את הדברים בצורה רעה. האמת שלהפך, בכל פעם שהיא בחרה להזמין את כולם חוץ ממני, נתפסתי במיליון סיבות למצוא צידוק למעשים שלה. שזה עצוב, ולא נכון לעשות.

מה שעוד לא הוספתי, זה שבסגר הקודם היה לי קשה מאוד. התפרץ לי דיכאון קשה (מאובחן), והמעט שהייתי יכולה לצפות ממנה זה שתשאל איך אני מסתדרת עם המצב, כי היא בהחלט יודעת שהיה לי לא פשוט בכלל.