5 תשובות
אני מבינה אותך, החרדה החברתית שלי גרמה לי להימנע מכל כך הרבה דברים. עבדתי על זה כמה שנים ובעזרת טיפולים נפשיים בשילוב עם טיפול תרופתי אני במקום שונה.
היום אני גרה בדירה עם עוד כמה שותפות, אני יוצאת לבלות מידי פעם.
להגיד לך שאני חברותית? לא.
להגיד לך שקל לי בחברת אנשים או עם חברים שלי? ממש לא.
אבל זה עניין של תרגול והכלה.
לקבל את החרדה.
לא להיבהל מהחרדה או מהתחושה של התקף חרדה שמתקרב.

את יותר ממוזמנת לדבר איתי:)
מי אמר שיש לך חרדה חברתית?
ואם את רוצה לעשות משהו ואת אומרת לעצמך שאת לא יכולה, אז איך זה אפשרי לעשות אותו?
אני רוצה לקום להכין קפה אבל אין לי כוח לקום. אז איך אני יכין קפה? צריך לקום בשביל זה.
חרדה חברתית זה עוד מילה שהמציאו לאנשים שהמחשבות שלהם מדברים בשבילם.
בשביל לעשות משהו צריך להתאמץ בשבילו. יכול להיות שאת לא רוצה לעשות מה שכתבת. עוד חלום ללעשות משהו.

וגם אם את רוצה להתקבל תנסי. וגם אם לא אז על הזין שלא הצליח. לפחות ניסית ולא ישבת בחדר על המיטה ותוהה אם היית מצליחה או לא
שואל השאלה:
אני מאובחנת מגיל קטן עם חרדה חברתית
אנונימית
אז זהו?צריך האמין לכל מה שאומרים לך או אומרים עלייך?את לא יודעת מי את?
יש משהו שאף אחד לא יכול לאבחן או לקחת או כל דבר אחר וזה נקרא כוח רצון. אפילו אבא שבשמיים לא יכול לשלוט בו.
שואל השאלה:
יש דבר כזה לא לשפוט מישהו לפני שאתה בנעליים שלו
שהייתי קטנה בכלל הייתי נחשבת כאילבת סובייקטיבית ולא הייתי מדבר בכלל
עשיית המון טיפולים וחלם עזרו וחלם לא. שמה שכן הצליח זה היה בשיתוף פעולתץה עם הכוח רצון
זה לא דבר מומצא. זה משהו במוח. זה מחסום ולפעמיים גם כוח רצון לא מספיק
אנונימית