העלתי אתמול שאלה אבל לא היו ככ הרבה תשובות כי העלתי יחסית מאוחר אז הנה שוב- זה קצת ארוך אבל אשמח לעזרה(:

אני בת 15 ואני מאובחנת כבר יותר מחמש שנים עם חרדה כללית קשה,והתקפי חרדה כמעט כל יום. שהם מתבטאים גם בהקאות וכאבי בטן שבגללם אושפזתי במשך חודשים.
בחצי שנה האחרונה המצב שלי התדרדר מבחינה נפשית,(כמובן שהפסיכולוגית שלי יודעת הכל) והיא אמרה שזה נשמע לה כמו דיכאון. עכשיו אחותי הגדולה (בת 23) אובחנה לפני כמה ימים עם דיכאון,אז אני מפחדת כלכך לעשות את הצעד הזה ולספר להורים שלי עם הפסיכולוגית שלי,אני יודעת שהתגובה שלהם תהיה שאני ילדה קטנה ואיזה דאגות אמורות להיות לי בדיוק,ושאני מקבלת כל מה שאני רוצה
התרופה הפסיכאטרית שאני לוקחת היא כעיקרון גם לחרדות וגם לדיכאון. אבל אני לא מרגישה את ההשפעה שלה על התקופה שאני בטוחה במאה אחוז שהיא דיכאון,גם הפסיכולוגית שלי חושבת ככה וכנראה אני אעבור איבחון נוסף,אבל היא צריכה את השותפות שלי בזה. אני באמת מפחדת כי ההורים שלי באמת לא יקבלו את זה כמו שהם קיבלו את אחותי בזה,וזה קשה לי ואני לא יודעת מה לעשות. אשמח לעזרה /: