הגיוני שאבא שחוזר בתשובה מלמד את הבן שלו בן העשר שכל חייו היה חילוני איך להיות דתי ואומר לו דברים כמו:

שואל השאלה:
עזבו לא הבנתם

אני אישית הייתי חותך לו אצבע על המילים המפגרות האלה

קודם־כל ברור שזאת לא דרכה של תורה.

מצד שני, זה לא משהו מטורף מדי. בתור דתי, ברור לי שחינוך חילוני שנוגד את התורה הוא רע ולא מוסרי, אבל זה לא אומר שחילונים הם פסיכים. גם כאן, הוא מחנך למשהו שהוא מאמין בו, כמו שכולם עושים, גם אם הוא מפספס את הפואנטה.

להסביר לילד את האמת זה לא בכוח..
כמובן שהכל צריך לבוא מאהבה והכל אבל זה לא נשמע שהוא הכריח אותו במשהו, פשוט מסביר לו מה הוא חושב, שבדרך הטובה

זה די הגיוני... הוא מחנך את הילד שלו להיות דתי ומאמין וזה בסדר ולפי מה שאת מספרת אין התנגדות מצד הילד

כי יהודי - זה אחד ששומר שבת ועושה קידוש. אחרת במה הוא שונה מן הגוי?

מה שאותו אבא אומר - זה וודאי נכון, כי זאת האמת. השאלה איך להגיש את זה. אבל ברור שעל האב לדאוג לכך שבנו ישמור את מצוות של אלוקים.

מה נכון ב"מי שלא עושה קידוש הוא לא יהודי" lmao

בתור אחת שגדלה עם הורים חוזרים בתשובה ואחים חוזרים בשאלה אני יכולה להגיד שדווקא החוזרים בתשובה אמורים להבין אנשים חילונים/גויים כי גם הם היו במקום הזה ובגלל זה זה לא בסדר להגיד/לעשות כאלה דברים

בן אנד גריז
זה לא תמיד עובד ככה.
לעיתים כשאנשים חוזרים בתשובה הם מרגישים שהם גילו את האור וחשים צורך למשוך את כולם לאור. הם ב'אורות'.
דווקא חוזרים בתשובה הופכים להיות 'דבוקים' יותר בד' ולעיתים עם הערות חותכות יותר לוקח זמן לגוונים של האפור לחזור לראיה שלהם.

סינדרום החוזר בתשובה מה שנקרא
כמו שיש סינדרום החוזר בשאלה

אבא שלי עשה את זה, לא הגיוני בכלל. אבל מהעין שלו זה הדבר הכי לגיטימי לעשות...

הרבה דתיים קיללו אותי קללות קשות זה אומר שהם גויים , ממש לא הם פשוט סתומים ברמות קשות

אני יכול להבין אותו בזה שהוא מחנך את הילד שלו לאמונה כי זה מה שמבחינתו הדבר הנכון ושהוא מחויב לעשות. זה אפילו יותר מזה שלמשל אני מניח שאחנך את ילדיי לאתאיזם. גם אם אני לא מסכים עם מה שהוא מלמד את הילד שלו זה מה שהוא מחויב לעשות על פי האמונה שלו. *אבל* אני ממש לא מסכים עם הצורה שבה הוא עושה את זה, הוא משתמש בפחד ומשפטים קיצוניים, לדעתי זה צריך לבוא ממקום אחר, ממקום של ללמד אותו למה צריך לעשות את זה, לא בגלל שיהודים הכי חכמים ויהודי חייב לעשות את זה. אבל אני יכול להבין את הרצון שלו לחנך את הילד שלו לאמונה.

אמונה אפשר ללמד וכן עבודת ד' צריך ללמד.
תפקידו של אבא הוא לחנך את בנו לכן אם האבא חזר בתשובה וחושב שזו הדרך הנכונה ברור שהוא יוליך את בנו וילמד אותו אל אותה הדרך.

בדיוק כמו שאבא שחוזר בשאלה ינגיש לילד שלו את העולם החילוני וכו
וכו.
האם המשפטים שהאבא אומר נכונים? או ראויים להיאמר ?
בגלל שאני דתיה אני מבינה את עומק האמת שהוא מנסה להעביר במשפטים האלה אך ניסוח הדברים ודיוקם לא נכון בעיני.
מי שלא עושה קידוש הוא יהודי אך הוא לא מוציא לפועל את יהדותו אולי- לא מקיים אותה.
כמו שלמישהו יכול להיות כישרון במוזיקה אך הוא לא יוציא את זה לפועל.
לעניות דעתי כוונותיו של האב הן טובות והדברים לא נאמרים או נעשים ממקום רע להיפך.
על דרך אמירת הדברים אפשר להתווכח.

עצוב
להתנהג לגויים כמו לנחותים, ולכפות על ילד בן עשר דרך חיים בצורה כזאת
אין בזה שום דבר יפה 'גויים הם מסכנים כי אין להם מצוות"? אה אז אני מסכנה?
זה שהוא רוצה שהיךד שלו יהיה דתי זה בסדר והכל אבל הדרך שהוא עושה את זה פשוט מגעילה

שמע אתה יכול להגיד מה שנראה לך אבל זה פשוט לא נכון
מבחינה הלכתית הוא לא גוי