מה הדבר הכי קשה שעברתם בחיים?

התעללויות, בריונות, הטרדות, אונס..

סכיזופרניה/התקף פסיכוטי בגיל 13

פעם אחת עישנתי ירוק עם חברים ולצערי הגזמתי. זה היה ללא ספק הדבר הכי גרוע שעברתי בכל החיים שלי (21). לצערי מאז אני לא מרגיש אותו הדבר

שבגיל 8 חזרתי מהבית ספר יחד עם אמא שלי, ושפתחתי את הדלת ראיתי את כל הבית מבולגן, עם בקבוקי אלכוהול+וודקה ריקים ואת אבא שלי תלוי בסלון (התאבד) עם חתכים ביד❤
אני זוכרת שאמא שלי ישר דחפה אותי מהדלת שלא אסתכל... 4 שנים אחכ ביום של הבת מצווה שלי (קצת לפני שכולם הגיעו) אמא שלי קיבלה שבץ ונפטרה מזה :(
היום אני בכיתה יב בפנימייה ועד היום אני זוכרת את זה.
ברוך השם המשכתי הלאה ביולי מתגייסת לצהל :)

וואי למה יש כאן מלא פלוסים? תודה❤ ואני מצטערת בשביל כל מי שעבר דברים קשים בחיים- מניסיון הכל עובר❤

אבא מכה,אמא אלכוהוליסטית,הפלה,אונס ... החיים יפים הכל טוב יש תקווה

במשך 12 שנה עברתי דחייה חברתית והעלבות בבית ספר מכיתה א' עד יב' כל בית ספר שעברתי סבלתי מהדברים האלה

טראומה מינית

גנבתי, הייתי ילדה בכיתה ו... אצטער על זה כל החיים שלי

הגירושין של ההורים שלי נראלי

שסבתא שלי נפטרה :(

וחרם שעשו עלי בכיתה ד'

הטרדות על בסיס יומי, 2 תאונות, החתול שלי נפטר, דודה שלי הפכה לנכה, דיכאון ועוד יותר מידי דברים

החרם שאני עובר , אובדן כמה פעמים , טראומות , דיכאון , בקיצור חיים לא משהו אבל שורדים :)
עריכה : שכחתי גם את הגרושים הלא פשוטים של ההורים שלי

שבקושי גדלתי עם אבא שלי כי הוא היה בכלא

אה וגם פעמיים חרם^

שואל השאלה:
ההורים שלי עזבו אותי בגיל צעיר

יואו אני מעריכה פה את כל האלה שעברו דברים קשים ושהם עדיין על הרגליים, אתם אנשים חזקים

התעללות נפשית במשך שנתיים.
אימא הייתה מרביצה מדי פעם.
דיכאון ומחשבות...

הטרדה מינית
חרם למשך 8 שנים
התעללות מצד ילדים בבית ספר שעברתי אליו
התגרשות של ההורים שלי
פרידה מהביר הכי טוב שלי
מוות של קרובת משפחה
שמועות שפיזרו עלי

אני מצטערת בשביל כל מי שחווה את זה, מקווה מאוד שמצבכם יותר טוב עכשיו❤

אונס
והפלה

לפני שנה עברתי לגור במדינה אחרת עכשיו אני בת 11 סובלת מחרדות בלי שאף אחד יודע וממש קשה לי עם זה באמת

קשה לי לענות על שאלה כזו
מרגישה שיש אנשים שלעומתם הדברים שעברתי בחיים הם מטורפים ויש אנשים שעברו דברים פי כמה וכמה קשים ומרגיש לי שאין לי את הזכות בכלל להתלונן

עברתי התעללות פיזית ונפשית מצד המשפחה במשך 3 שנים...
זה היה קצת אחריי שההורים שלי התגרשו, עברתי עיר והתחלתי את כיתה א
שלוש שנים הכי קשים שהיו לי בחיים
לאבא שלי לא היה אכפת ממני, אמא שלי הייתה מוציאה את העצבים שלה עליי
למשפחה המורחבת גם לא היה אכפת ממני, רובם שנאו אותי החצי השני ניסה להסיט אותי נגד אמא שלי
הייתי עוברת דברים כל-כך קשים עד שהייתי מפחדת לחזור הבייתה, לא הייתי רוצה
אלוהים יודע איך נשארתי שפויה אחריי דבר כזה

בעיקר סחיבה של הרבה כאב
לא נפשי
פיזי
גם קצת נפשי, אני לא אשקר
אבל פיזי, הרבה כאב פיזי
וגם מגיל צעיר

^אנונימית/אין לדעת
כולנו חווים דברים בחיים. אולי בהשוואה לאנשים אחרים זה לא נורא כל כך אבל אם בשבילך זו הייתה חוויה קשה אל תתביישי בזה.

גליתי שאבא שלי חולה במחלה קשה, צריך השתלה..
בהתחלה הדחקתי ואז עברתי תקופה קשה ממש.
ברוך השם אני בסדר עכשיו.
למה לעזזל עשו לי מינוס.
אבא שלי חולה ואתם עושים לי מינוס

אונס

אמא שלי שחלתה בסרטן
אבל הכל בסדר עכשיו❤

חרם כל היסודי

אני חושבת שהיום התחיל עלי חרם
פגעתי היום בטעות ממש בילדה מהכיתה שלי ואני כנראה אצטער על זה כל החיים :(

שואל השאלה:
אתם מדהימים!

אתמול הפרידה מחבר שלי שאני אוהבת כל כך והוא אותי אבל אמא שלו הפרידה בנינו ):

^^^כאן בשבילך, גם אני עברתי חרם..
תספרי לגורם אחראי

ומה הדבר הכי קשה שהיה לך בחיים?
הכוונה לשואל השאלה

אבא מכה, אמא מכה ומתעללת נפשית, דחייה חברתית, חרדות, דיכאון, חיים מלאים בהעמדות פנים, דחייה של החברות הכי טובות שלי, אח ואחות מרביצים ומתעללים נפשית, גניבות.
ועוד כמה דברים שאני לא יכולה לכתוב כאן כי המשטרה והרווחה עוקבים אחרי כל הרשתות החברתיות שלי :) :(

הטרדות של פיידו

החיים עצמם..

לאדע אבא שלי מכה אותי מדי פעם לא ביג דיל

כתבתי גם פעם אחת שאלה בדיוק כזאת ולא הגעתי לחמות איך את הגעת אז חחח..
אבל בסדר להיות בחנות לא כזה מעניין אותי.. בקשר לשאלה חרם ואחרי זה לנסות לעלות חברתית

שלא ראיתי את סבא שלי אפילו פעם אחת

עוני בתור ילדה לראות את ההורים שלי מנסים להחזיק בית היה לי קשה מאוד ומשפיע עליי עד היום אני מאוד חרדתית כלכלית

הוטרדתי מינית כמה פעמים על ידי חבר של אבא שלי ורק לפני כמה שנים הבנתי שזה היה בכלל הטרדה קצת חוששת מגברים מבוגרים עד היום

המשבר של ההורים שלי הם פשוט פירקו את הנישואים שלהם
הם עדיין ביחד אבל לא מאהבה וקשה לי

בגיל 12 עברתי עם אימא שלי למקלט לנשים מוכות בגלל אבא שלי.
בעיר אחרת, עם אנשים אחרים, בהתחלה של גיל ההתבגרות.
עצוב לי לפעמים לדעת שהחיים החטיפו לי כזאת סטירה בגיל הזה כי לפני המקרה הזה הייתי מאוד נאיבית ותמימה.
מאז המקלט הזה, כבר לא חזרתי להיות הילדה שהייתי.
לא מצאתי את עצמי וילדים היו ממש מרושעים כלפיי, לאימא שלי היו דאגות אחרות אז היא לא הייתה יכולה לשים לב רק אליי.
מאז אותה נקודה, מגיל 13 עד 17, משטרה הגיעה לי לבית פעמיים כבר בגלל שפרקתי מה שאני מרגישה באינטרנט.
אנשים מסביבי לא קולטים כמה זה השפיע עליי, יש הרבה דברים שאני לא זוכרת ושהדחקתי.
דברים השתפרו מאז, אבל עדיין זה הדבר הכי קשה שעברתי בחיים.
נכון לעכשיו, אם יש לי זכות להגיד בכלל, הכי קשה לי זה למצוא את עצמי מחדש. אני כבר לא יודעת מי אני.

היום היה היום הכי קשה שהיה לי בחיים (ואני לא מתכוונת לביטוי, זה באמת היום הכי קשה שהיה לי בחיים) ואם לומר את האמת, רק לקרוא את כל מה שעברתם גורם לי לבכות.
שלא תדעו עוד צער!❤

שאבא שלי בכלא כבר 6 שנים ואני רק בת 18.
שגם כשגדלתי הוא מעולם לא היה חלק מחיי.
שהסיבה שהוא בכלא זה בגלל שהוא הטריד מגיל קטן מאד אותי את אחים ואחיות שלי ואת דוד שלי.
ושעד היום הקשר המסריח שהיה לנו איתו רודף אותי בקשר עם גברים.
ושעזבתי את הבית, והתחלתי לבנות לעצמי חיים מחוץ לחיים שהיו עד עכשיו וזה כל כך קשה לחיות לבד!

אונס,חרם,בנים בכיתה ראו אותי בתחתונים בטיול שנתי באיזה כיתה ב וצחקו עליי כשרציתי ללכת להשתין ולא היה איפה זה היה ממש טראומתי

התקף חרדה בכל לילה

כיתה ז'
לא היו לי חברים בכלל
החבר היחיד אולי שהיה לי נפטר מסרטן
הכלב שהיה איתי מאז שנולדתי נפטר
הוטרדתי מינית על ידי ידיד שלי (שכבר ממזמן לא ידיד)
נכשלתי בכל דבר בבית ספר
אפשר להגיד שכיתה ז שלי הייתה די עצובה

לא יודעת
וואו התשובות פה... אני מרגישה ככ מפונקת עכשיו

התקופה הזו,שברון לב ככ קשה

אוף בבקשה תעזרו לי קשה לי! אני לא מסוגלת נפשית אני קורסת
אוקי אז אני נויה בת 11 לפני שנה ההורים שלי החליטו שלא טוב לנו בישראל ואני ואחים שלי היינו לגמרי בעד אז החלטנו לעבור לגור באירופה ומאז רק יותר קשה לי זה לא שאנחנו מטיילים ממדינה למדינה אנחנו גרים במדינה אחת, אבל כל המעבר הזה פשוט מקשה עלי בגלל הקורונה אין לנו ויזות ואנחנו ממזמן כבר לא חוקיים אני החרדות שיבוא שוטר בוקר אחד ידפוק על הדלת ויגיד: שלום אתם לא חוקים מזמן הייתם צריכים לעוף אנא תעלו על מטוס בהזדמנות הראשונה וגם אין לי פה פרטיות אני לא יכולה להיות לבד עם עצמי אח שלי בן 6 איתי בחדר אבל אחותי לבד בחדר זה לא פייר לאחותי יש בגדים משלה ואת כל הבגדים שלי אני לובשת עם אמא ואין לי כלום שהוא רק שלי חוץ מהטלפון ולאחותי יש הרבה יותר יש לה את הטלפון יש לה בגדים מישלה יש לה חדר ופרטיות יש לה איפור וכל מה שהיא רוצה אהה וכמובן יש לה מלא כסף משלה ולי אין שקל והיא רק בת 12 אני מרגישה שזה לא פייר ושאין לי כלום מישלי שאין לי פרטיות ושאני חיה בחרדות אה וכמובן אף אחד לא יודע שככה אני מרגישה אני לא מסוגלת נפשית אני אולי רוצה אבל זה קשה וגם אנחנו לא בבית ספר כי אין לנו ויזות ולי קשה בלי מסגרת ובלי אף חבר בכלל אין לנו חברים ואנחנו לא יודעים את השפה.....עם מישהו באמת קרא עד הסוף אז באמת תודה.❤

ניתוך. שינה לי את הראייה על החיים. הבנתי שזה שאני בחיים זה מתנה ו"שחיים רק פעם אחת"

המיתו את החתולה שלי

כל התגובות פה זה על אנשים שעברו דברים ממש קשים אבל את התקופה הכי קשה שלי אני עוברת עכשיו, בגידה מצד החברות הכי טובות שלי שהיו החברות הכי טובות שלי 5 שנים, משפחה שלא רוצה אותי בסביבתם וכל זה משפיע לי הרבה על הלימודים הכל מבולגן לי אני פשוט לבד.

ילדה עשתה צמה לקראש שלי, כאילו יש לו פוני ארוך ושיער משגע, מטריף, משהו מפחיד ויפה, הוא מהמם משהו אלוהי יצירת מופת, ואז הבנתי שזו חברה שלו
חבל שהוא קיים באמת:(

אם את צריכה לדבר עם מישהו או לפרוק תכתבי לי^^^

אבא שלי נפטר

הייתי דיכאונית 3 שנים בערך וכל זה התחיל מחרם בכיתה ד
לבוא הביתה כל יום במשך 3 שנים להכנס לחדר ולבכות.
חוסר באכילה ושתיה
הרגשה של אשמה בלי סיבה
התנתקות מכל העולם
כל הזמן לא להרגיש טוב
ועד שהיו מוצאים אותי מהבית בשביל הצופים להגיע לשם להתחיל לבכות לקבל סחרחורת ולחזור הביתה

חרדה חברתית, דיכאון, כל יום גם ככה יותר גרוע מהקודם בחיים שלי...

סבא שלי נגע בי מינית במשך שנים מאז בערך בכיתה ב או לפני ולקח לי שנים להבין את זה אבל במשך כל הזמן הזה זה עשה לי בעיות ולא הבנתי את זה ועכשיו אני בת 14 וחצי עם התקפי חרדה ובעיות אימון ונטישה... ואני עדיין צריכה לראות אותו כל שבוע בארוחות שישי ...דיכאון..חרם..גאווה...בעיות שינה ....פחד מחושך(הוא נגע בי שישנתי)...בדידות..עכשיו אני רק מנסה לחיות את החיים במלואם ולהנות אבל במשך שנים לא הסכמתי שיגעו בי ואפילו לא הבנתי למה ולא הבנתי למה יש לי התקפים ודברים מוזרים כאלה והבנתי את זה רק בכיתה ח ט כזה(אני עכשיו בט) אבל אחרי כל זה היה לי ידיד שעזר לי ועכשיו אני רוצה לעזור לכמה שיוצר אנשים אחרים❤❤

בריונות ביסודי, הרגשה של דיחוי כל הילדות כי כל מקום שהייתי בו לא רצו להיות איתי. גם ילדים וגם מבוגרים לפעמים.
הביטחון העצמי שלי היה פשוט ברצפה בגלל זה וזה השפיע על הדימוי העצמי שלי, מאוד.
ואבא שלי אלכוהוליסט ועבר שבץ מוחי ואושפז בבית החולים בעקבות כך, הוא ממשיך עם ההרגלים מה שהביא לריבים ענקיים בבית, אני הייתי דואגת לו, כבר מגיל 11 התחלתי לקחת אחריות עליו והתפקידים של ההורה והילד פשוט התחלפו.
אבל מה שקרה לי זה עוד כלום מהדברים המזעזעים שקראתי בתגובות. אני בשוק מהדברים שאנשים עברו פה, מקווה בשבילכם כל טוב

הייתי מאושפז חודש בבית חולים כי עברתי ניתוח בבטן של 7 שעות כל הזמן
הזה הייתי יושן כמו מת זה היה בגיל 19 צריך לעשות מעקבים כל חצי שנה בערך

בגידה, תקיפות מיניות,הפצה של תמונות עירום שלי,הפרעות אכילה, גירושים של ההורים

אכלתי קרקר וגיליתי שהוא פג תוקף

זה נשמע קצת טיפשי ליד כל מה שכולכם עברתם, אבל המיתו את החתולה שלי כי היא הייתה חולה

נאנסתי שהייתי קטנה וזה נראה לי גרם לי להבין שזה בסדר, ועכשיו אני מתמודדת עם המעשים שהייתי עושה לאחרים מבחינה מינית ועדיין לא התגברתי על זה, ודווקא לפני כמה ימים זה חזר כי הילד שעשיתי לו דברים רעים שבר אותי שאמר לי שהוא מרגיש אליי משהו.., והוא נהיה אובססיבי אליי אז נאלצתי לשקר לו שסתם שיחקתי בו ועכשיו אנחנו לא מדברים וכואב לי עליו כי אני יודעת איך זה מרגיש.
וזה מאוד קשה כי זה הפעם הראשונה שאני משתפת.

התקפי חרדה כל יום ברוב היום
רוב הזמן שלי ביום אני בלחץ תמידי שקשה לצאת ממנו רק עם פסיכולוג מצליחה
וחשבתי שהחיים שלי קשים אבל אני רואה פה את התשובות ופשוט המומה איך ילדים יכולים לעבור דברים כאלה

פרידות:( עבר:( פגיעה באנשים ::( דברים כאלה:/

דיכאון. ועדיין לא עברתי.

התעללויות, בריונות, הטרדות, דיכאון,פגיעה עצמית,אנורקסיה, טריגרים, התקפי חרדה,סבא שלי ניפטר,חרם ואני לא אמשיך כי יש עוד

היה לי אקט מיני עם ילד מהכיתה שלי זה היה מזמן ביסודי
אני לא גאה בזה והייתה חי תקופה שזה פשוט לא עזב אותי והייתי בקרשים
היום אני בסדר והמשכתי עם זה הלאה ואני יודע שעשיתי את זה מטיפשות הייתי ילד קטן שלא מבין כלום ורק רוצה לעשות משהו נועז
הייתי טיפש
אבל עכשיו ברוך ה זה מאחוריי

היה אלימות במשפחה
הרבה אנשים מתו מהמשפחה
הייתי בדיכאון

שאיבדתי את אמא שלי. אין יותר קשה לי מזה זה בהחלט השיא של החיים האלה

שחבר שלי בגד בי עם מישהי ועוד כי הם שכבו

אה והפרעות אכילה

^ואיי אנונימית בקשר לאמא ואבא שלך הרסת אותי אני עם דמעות ,מצטערת ותהיי חזקה❤

כשאחותי חלתה בסרטן ובמשכתי להתנהג שאני בסדר גם אם היה לי קשה פשוט לא רציתי להראות חולשה
ובערך כיתה ג הרגשתי שאני לא נורמלית כי הייתי פחדנית ממש ואני הייתי חושבת על מחשבות עצובות וקשות והייתי בוכה בלילות אבל לא סיפרתי לאף אחד כי לא רציתי שההורים שלי ידעו

הטרדות

אני רק רוצה לומר שכולם פה חזקים ברמות ואני ממש מקווה שהמצב טוב יותר עכשיו/משתפר
מגיע לכם טוב יותר:(

לחיות עם צעקות בבית, בריונות על כל דבר בי בערך בבית הספר במשך כמה שנים ואלימות פיזית ונפשית מצד אבא
זה לא הרבה בהשוואה לשאר פה
וזאת לא תחרות
אבל אני מקווה שיהיה לכולכם טוב יותר

לא עברתי דברים קשים אבל היה רגע אחד שהרגשתי כאילו זה הולך להיות משהו שיהיה לי קשה איתו זה שאמא שלי היתה צריכה לעשות בדיקות וגילו לה סרטן אבל הוציאו לה בזמן

אונס בגיל קטן, גידול שהוביל לאשפוז ארוך בבית חולים ובמהלכו גם התמכרתי למורפיום ועברתי מנת יתר שהובילה לקריסת הריאות שלי ולנזק מוחי. הרופאים לא הכי יכולים להגיד לי מה יכול לקרות לי כי זה תמיד יכול לחזור ואני פשוט אקרוס מחדש.

אני אוהב אותכם אנשים ❤❤❤
כל מי שאומר שבסטיפס יש אנשים הזויים חייב להיכנס לשאלה הזאת
תראו אם מה אנשים מתמודדים/התמודדו אני אוהב אותכם כפרה עליכם

הרבה קרובי משפחה מתו בגיל צעיר הורים שתמיד רבים ולראות את אמא שלי סובלת שהחברה הכי טובה שלה שבמקרה גם אחותה נפטרה וכמח גם לאבא שלה (סבא שלי) ולראות אותה מתמודדת עם אבא שלי בנישןאים שהיא לא מאושרת בהם ולהיות עם חברות מזויפות שפוגעות בי (כל זה קורה ממש בזמן הזה)

ראיתי בדארק ווב סרטון של מישהו שרוצחים אותו בלי שום צינזורים, וגם אונס של ילדה בת שש. אני בוכה עכשיו באמת כי זה קרה כרגע. אני לא מאמינה שיש אכזריות כזאת בעולם אמלה

דיכאון, התקפי חרדה, פגיעה עצמית, הדחקה
ראיתי מישהו מתאבד

כרגע אני מזועזעת מהרצח של איתי יצחק ז"ל שאחותו לומדת איתי ואני מכירה אותה טוב ופשוט בכיתי את חיי ששמעתי אותה מספידה לו, כל כך כואב לי עליה כל השכבה מזועזעת ובהלם. (זה לא משהו שאני עברתי בדיוק.. כיאלו חצי, אבל זה בשבילם❤)

בכללי חוויתי פטירה של סבתא שלי, ועוד כמה אנשים קרובים יותר או פחות בחיי, אם כמה שזה עצוב הייתי בהרבה לוויות ושבעות (שבעה כיאלו ברבים)

כל החיים שלי קשים
אני בדיכאון ולא קרה לי דבר אחד טוב בחיים

אפשר לצאת מהדיכאון

אחריי מה שקרעתי אין לי זכות להיתלונן....
אבל בקשר לשאלה לפני שנה גילו שבלוטטת הטריס שלי לא עובדת טוב ואני צריכה לקחת כדורים כל בוקר. ובהתחלה הייתי צריכה לעשות בדיקות דם כל שלוש חודשים כדיי ליראות שהכל טוב אבל תבינו שמחטים זה אחד הפחדים הכי גדולים שלי אני לא מסוגלת להושיט את היד ורועדת ובגלל זה המדדים שלי לא טובים ודברך כלל אני חוזרת לשם יומיים שלוש אחריי לעוד בדיקה.....
חוץ מהבדיקות דם זה מאוד הפריע לי שאני צריכה לקחת כדור שמשהו לא בסדר אצלי ואני לא יכולה לעשות עם זה כלום חוץ מיזה אני הרגשתי מאוד רע עם עצמי כי מאוד השמנתי כי בלוטת התריס לא עבדה אז שמעתי ואני עדיין שומעט מהמישפחה שלי הערות על המישקל שלי ובישבילי לישמוע את זה מהם זה הכי פוגע.....

אממ יש לי בעיה בלב שעוברת במשפחה וחצי מהמשפחה שלי מתו בגללה אבל אחרי שקראתי את כל מה שכתבו פה אני לא מתלוננת, אתם חזקים אנשים.

אח שלי היה מכור...
כמעט....
להתמודד עם המעשים שלי,
איבדתי את סבא שלי,
סבא שלי חלה באלציימהר
אחותי בגדה במישהן והיה לי ממש קשה לקבל את זה

הבסטי שלי מי גיל 5 איתאבדה ליפני 3 חודשים
אני עכשיו בת 12

עשו לי גוסטינג ממישהו ואני לא יודעת אם אני באמת התגברתי על זה. זה היה פוגע. ואנומינית שהיא בדיכאון אל תוותרי
יהיו ימים טובים יותר בעתיד. חייבים להאמין בזה

שהחתןלה שלי מתה, שהחברה הכי טובה שלי לשעבר החליטה שהיא לא רוצה להיות חברה שלי ואיבדתי בגללה את כל החברות שלי, סוג של הטרדה מינית מילד מהכיתה שלי בכיתה ה, הצקות כל היסודי, מחשבות אובדנית ואולי דיכאון?, בקיצור החיים עצמם זה הדבר הכי קשה שעברתי וזהו
ואני יודעת שעדיין לא עברתי את הדבר הכי גרוע שיקרה לי

מגבלה שנולדתי איתה שאני מתמודדת עם זה יום יום..

אלימות במשפחה..
רואה את אחים שלי רבים מכות מול העיינים וכל אחד מאיים על השני ברצח
כמה פעמים רבתי עם אחים שלי מכות אחד נעל אותי מחוץ לבית
ריבים עם ההורים והריב הסתיים בזה שאמא שלי הלכה מהבית (היא חזרה)
וגם אני הלכתי
אח שלי האיים עליי שהוא ירצח את הכלבה שלי
מחשבות אובדניות
ועוד כמה דברים אבל ידווחו עליי:)

שאני עדיין חיה

הפסדתי באמונג אס כאימפוסטר על השלוש שניות הראשונות של המשחק כי האקר אחד גילה שאני הרוצח עם תוכנת האקים המניאקית שלו.

הגירושים של ההורים שלי, לראות את אבא שלי אחרי ששני ההורים שלו נפטרו...., האקס שלי בגד בי...

עריכה- וואי קראתי תגובות פה של אנשים ובאמת נשבר לי הלב לקרוא את זה..❤
אם מישהו צריך לשתף או לפרוק או כל דבר כזה אני פה❤

סבתא שלי נפטרהפ

אונס

היציאה מהארון

דודה שלי נפטרה מסרטן
סבתא שלי נפטרה מסרטן, לצערי לא זכיתי להכיר אותה כל כך):
בדידות
דימוי עצמי נמוך
חוסר ביטחון עצמי
קשה לי לסמוך על אחרים, קרו לי יותר מדי פעמים שאנשים היו צבועים אליי):
אני בוכה בכל יום):
אנשים שניתקו איתי קשר

באסה):

סבא שלי נפטר
אבא שלי עבר ניתוח ראש קשה
ואני קיבלתי דיכאון וטראומות ילדות

התעללות מצד סבתא שלי היתי בפנימיה של אימוץ כ4 חודשים בגלל אבא שלי שלקח סמים וגילו בדם של אחותי התעללות שעברתי בגלל כמה ילדים חנקו אותי ביום המים לקחו רובה מים שפכו קולה משחת שיניים ודחפו אותי לקיר והתחילו להתיז עלי התעללות מצד אמא שלי גם ו2 ילדות התערבו על החיים שלי עברתי חרם בכיתה ו כחודש או שבועיים בערך השפילו אותי מול 2 כיתות כי נכנסתי בסיור לשירותים של בנים ולא היה רשום כלום אבא שלי ניפטר לפני כ8 שנים סבא שלי ניפטר לפני כ3 שנים בגלל מחלה

מחזור

חרם
התעללות ( יותר נפשית למרות שהייתה פיזית )
התמודדתי עד שנה שעברה עם מחלה שעד שנה שעברה לא גילו אותה, כמעט מתתי
התקפי חרדות על בסיס יומיומי
דיכאון
לקחו את הכלבה שלי

יש עוד אבל אין לי כוחות להמשיך את זה.

השדה הרעה בי
ועדיין לא עברתי אותה :/

איבדתי את אחשלי ואין לי אחים יותר..

שלא הבקעתי את הפנדל ניצחון בליגה הבית ספרית בכדורגל זה היה ממש עצוב עד עכשיו נשארים לי זכונות משם

הורים מכים בילדות (עד גיל בוגר)
חרדות והתקפי חרדה מגיל מאוד קטן
דחייה חברתית
אונס והטרדות מיניות על בסיס יומי
חרם
אחת החברות מהתיכון התאבדה
דיכאון, הפרעות אכילה/שינה

וקראתי את כל אלו שמעליי אתם אנשים חזקים❤מצטערת שעברתם את כל זה

אבא שלי בגד באמא שלי
באותו זמן חרם בבית ספר ועוד סבא שלי שמת
פחדים כאלה מכל מיני דברים
והם התגרשו וכבר כמה שנים ולאמא שלי יש חבר אנחנו גרים איתו רק חצי שנה ונשבר לי כבר ואחותי בצבא אז אפחד לא איתי וזה סיוט אבל שורדים מכ אני אגיד

הטרדות מיניות, הפרעות נפשיות ואכילה, כל גיל ההתבגרות שהתחלתי להתמודד עם המשברים של זהות מינית לקח לי הרבה זמן להבין מה אני מרגישה מה אני רוצה ולקבל את עצמי תוך כדי ולא לדבר מילה על זה עם ההורים שלי עד עכשיו שזה בערך 6 שנים כבר

פעמיים עברתי אונס

אנורקסיה

ושאמא שלי נפטרה.

וואי פעמיים עצוב
מקווה שתפסו אותם

קיבלתי מכות מאמא שלי מגיל קטן
אם לא הייתי מביאה 95+ במבחנים
היא גרמה לכל החברים שלי לא לדבר איתי
ונוצר לי בעיה חברתית טראומות וחרדות

זום

זום!!

בעצם השברון לב הראשון יותר גרוע מכל מה שעברתי, והיחס הנוראי שלה אלי.

עברתי מלא באמת,אני לא יודע אם יש צורך שאני אפרט,אבל עברתי מלא) לפחות לפי דעתי...
אבל יש כאלה שעברו פי מלא ממני אני לא אומר שיש לי חיים חרא אבל כן חיים מאתגרים
יש אנשים שעוברים דברים הזויים וקשים פי מלא מכם תזכרו שהכל בסדר ותקחו הכל בפרופורציות ובמיוחד אל תשברו אתם אלופיםם!!!!!

עברתי מלא באמת,אני לא יודע אם יש צורך שאני אפרט,אבל עברתי מלא) לפחות לפי דעתי...
אבל יש כאלה שעברו פי מלא ממני אני לא אומר שיש לי חיים חרא אבל כן חיים מאתגרים
יש אנשים שעוברים דברים הזויים וקשים פי מלא מכם תזכרו שהכל בסדר ותקחו הכל בפרופורציות ובמיוחד אל תשברו אתם אלופיםם!!!!!

לא גדלתי עם אבא שלי ואמא שלי ניסתה לפרנס את המשפחה..(7 ילדים)
במשך כמעט כל היסודי ילדות התנהגו אליי דוחה והייתי אוכלת הרבה כדי לברוח מהעומס הרגשי שהייתי מתמודדת איתו בתור ילדה קטנה.. לאמא שלי אף פעם לא היה זמן בשבילי ואם תגידו לי להזכר בה מהילדות שלי אני אזכר בהתקפי עצבים שלה.
אף פעם לא סיפרתי לאף אחד ובכיתה ה ניסיתי להתאבד בפעם הראשונה.. יש לי כלכך הרבה מחברות מכיתה ד וה שכל מה שכתוב עליהם זה עלבונות כלפי עצמי ותיאור של המוות שלי..
אחרי שנתיים בכיתה ז התחלתי להרעיב את עצמי ולהיות חרדתית כלפי המשקל שלי, גם כי הייתה לי איזו פנטזיה בראש שזה ימית אותי.
זה הוסיף לחץ על אמא שלי.. אני זוכרת שיום אחד הסכמתי לצאת מהחדר שלי ולדבר איתה, והיא בכתה לי ושאלה אותי "את רק רוצה להעיק עלי נכון? כיף לך לראות שאני סובלת" זאת הייתה צביטה.. הרגשתי נוראי..
אחרי כמה שבועות היה לאמא שלי עוד התקף עצבים ומצאתי את עצמי בוכה אחרי חצי שנה שלא ושם היה ניסיון ההתאבדות השני שלי..
ואז אחרי כמה ימים ביום שישי היה מלא לחץ בבית ויצא שהייתה קצת אלימות
והבנתי שאני לא רוצה לחיות ככה
ושיקרתי שאני הולכת לסדר את הארון אבל קיפלתי בגדים ודחפתי לתוך התיק
תוך איזה חצי שעה כבר לא הייתי שם והייתי ברחובות
עד הבוקר
ואז אבא שלי התקשר וסידרתי איתו שאני אגור אצלו בינתיים
וכרגע אני גרה אצלו..אני בכיתה ח עכשיו
גם חוויתי כמה הטרדות מיניות.. לא נעימות בכלל. והן הוסיפו לי לפראנויות שלי כשאני מנסה להרדם בלילה.
זה יכול להגיע למצב שאני פשוט משותקת ולא מסוגלת לחשוב על כלום חוץ מאיך לעזאזל אני בורחת מזה
זה לא פשוט לגור עם אבא שלי.. כי הוא פוסטראומטי ומסתגר הרבה.. וגם כשאני צריכה ורוצה חברה ולדבר איתו קצת.. לפעמים אני יכולה לחכות לו כמה שעות ובסוף הוא בכלל לא יבוא
וזהו נראלי
וואו איזו חפירה