5 תשובות
במותם ציוו לנו את החיים. יש יום זיכרון שבו כולם מתייחדים עם הנרצחים. לאחר מכן חוזרים לחיים שלנו, לשגרת היומיום. אסור לשקוע באבל כל החיים. זה מוביל לדכאונות וגרוע מכך.
שואל השאלה:
לא מסכימה איתך אני חושבת שזה אנוכי (סליחה) שיום אחד ''כולם'' זוכרים ואז פשוט כל השנה אף אחד לא שם על זה על מה שהיה
לא מסכימה איתך אני חושבת שזה אנוכי (סליחה) שיום אחד ''כולם'' זוכרים ואז פשוט כל השנה אף אחד לא שם על זה על מה שהיה
אנונימית
זכותך לחשוב כך. מטרת היום הזה שכולם יזכרו ולא ישכחו.
אי אפשר להתאבל כל החיים. יום זיכרון כשמו כן הוא. בעוד אלף שנים אותו הדבר - לזכרון לעולם ועד.
אי אפשר להתאבל כל החיים. יום זיכרון כשמו כן הוא. בעוד אלף שנים אותו הדבר - לזכרון לעולם ועד.
שואל השאלה:
נכון אבל בקרוב יעלמו כל ניצולי השואה וכרגע ילדים מזלזלים בזה ושוכחים
נכון אבל בקרוב יעלמו כל ניצולי השואה וכרגע ילדים מזלזלים בזה ושוכחים
אנונימית
זה שכולם ילכו לעולמם לא אומר שבאותו היום לא יזכרו את הזוועות. צריך להבין שככל שהאירוע מתיישן כך גם פוחתת רמת ההתעניינות בו. זה ככה בכל דבר בחיים.
באותו הנושא: