אני מרגישה חרא ברמות פליז תיכנסו

מרגישה בדיוק כמוך
לםחות תגידי תודה שאן את מתחילה שיחה ראשונה עונים לך, אצלי פשוט מתעלמים

מוזמנת לשלוח הודעה ולשתף ואשמח להקשיב ולנסות לעזור :)

לאלאלא בבקשה לא.
תנסי ליצור חברויות מחוץ לבית ספר, איך זה שתתאבדי יעזור לך, זה לא!
אני כאן בשבילך תחשבי חיובי זה בסך הכל תקופה שתעבור.
תהיי חזקה אני כאן בשבילך❤

מבינה שלפעמים יש דאון
אבל יהיה בסדר... תעשי רשימה של דברים טובים או כייפים בחיים (תעשי את זה אחרי שאת נפגשת עם חברה טובה או שאת במצב רוח טוב)
ואחר כך תסתכלי על זה כל פעם שאת עצובה
ותמיד את מוזמנת לכתוב לי בכיף אעלה לך את המצב רוח

תשני גישה.
תמלאי את החיים שלך בדברים שעושים לך טוב, תשרפי על הזמן הפנוי על תחביבים (במידה ואין לך זה בדיוק הזמן למצוא). להתאבד זה ממש לא הפתרון, בטח ובטח אם את חושבת שזה מה שיגרום לאחרים להעריך אותך. תתחילי להעריך את עצמך יותר. אם לא רוצים אותך- לא צריך. אל תזמי שיחות עם אנשים שברור לך שאם לא היית עושה את הצעד הראשון הם בחיים לא היו עושים אותו בעצמם.
כולם (אבל כולם) מרגישים לפעמים לא אהובים בעליל, חסרי חברים ועוד אלף אחד רגשות שליליים. אפשר להיבנות, להשכיל מזה ולקחת את הטוב אבל אפשר גם להישבר תחת זה ולקחת את הרע. הבחירה לגמרי בידיים שלך.

לא להתאבד!
אפשר למצוא חברים אחרים תמיד, גם לא חייבים להיות עם חברים...

אל תסתכלי על חיים של אחרים. אם את באמת רוצה להרגיש טוב עם עצמך את צריכה להפסיק להשוות את עצמך לאחרים. תמחקי טיקטוק ואינסטגרם. תמצאי תחביב שאת באמת אוהבת. תדברי עם המשפחה שלך ועם אנשים שאת אוהבת. תפסיקי להשוות את עצמך לאחרים. כולם מרגישים רע לפעמים, אבל ההבדל הוא שיש כאלה שאומרים "טוב, אני מרגיש חרא היום, אבל זה בסדר כי אני בן אדם בסך הכל", ויש כאלה שפותחים את האינסטגרם ורואים כמה טוב אנשים אחרים מרגישים (למרות שזה מזוייף), וכמה מוצלחים כולם, אז אוי ואבוי אני לא מרגיש טוב משהו בטח דפוק אצלי. לא, לכולם יש ימים שהכל חרא וכולם סובלים במשך תקופות, כולם מרגישים שכולם שונאים אותם ושאין להם חברים, אבל חלק מנסים לשנות את זה וחלק ממשיכים להשוות את עצמם כרגיל.

תמצאי חבריםם חדשים תכנסי לכל מיני קבוצות וגם דרך ההאוס פארטי את יכולה נראלי למצוא לא יודעת לא השתמשתי בזה אבל בערך הבנתי את הקונספט וגם אחרי הקורונה לכי לחוגים או משהו. יהיה לך קצת קשה לשמוע אבל אולי את מרחיקה אנשים או משהו כי לפעמים אנשים לא שמים לב לעצמם פשוט תעשי שינוי עם עצמך תהי יותר נחמדה, תנסי להיות מצחיקה או משהו תדברי עם אנשים תתחילי איתם שיחות וזה והכל בסדר אני בעצמי לא היו לי יותר מדיי חברות ולא ממש התחברתי עם הכיתה שלי וכאלה ופשוט התחלתי להיות יותר סבבה פשוט ולדבר איתם וזה ולזרוק סתם כל מיני שטויות ולשבת בהפסקות עם כולם ופשוט עכשיו אין לי בעיה עם אף אחד מהם והם סבבה איתי והכל טוב. לא בטוח שהבעיה היא בך אבל אממ קחי את זה כאופציה

ותמצאי לך חברה אחת אפילו או 2 שגם להן אין ממש חברים ותהיו ביחד והכל טוב גם אני כאילו יש לי איזה 4 או 5 חברות שהן באמת חברות שלי וכל השאר זה סתם תנסי להיות סבבה איתם ושלא יווצרו מצבים של שנאה כי זה לא כיף

היי לך
קראתי את מה שכתבת..
את מספרת על כך שאת מרגישה לבד בעולם, אין אנשים שרואים אותך באמת ואין מי שתחסרי לו במידה ותיעלמי..
נשמע שכל המצב הזה משאיר אותך עצובה מאוד, אבל גם פגועה.. פגועה מזה שאת נותנת אהבה לאחרים, אבל לא מקבלת את אותה האהבה בחזרה..
שיתפת כאן באומץ,
לכן חשבתי להציע לך לפנות אלינו לצ'אט של סה"ר שהוא אנונימי לחלוטין ואנחנו פשוט איתך,
מקשיבים למה שאת בוחרת לספר לנו,
אולי ביחד נמצא פתרונות..
אנחנו נחכה לך,
שלך
מתנדבת סה"ר