לספר לפסיכולוגית שאני חותכת?

תספרי לה בבקשה, זה בשבילך בסופו של דבר ורק ככה יוכלו לעזור לך

תספרי
עדיף שיהיה מבוכה ואי נעימות אם זה יעזור לך

כן, בסופו של דבר כולם רק רוצים לטובתך

היא תספר להורים שלך.. זה חובת דיווח אבל את יודעת בשבילך זה הכי טוב לספר.. עדיף ךך ואני באמת מבטיחה שזה יעשה לך רק טוב

היא תספר להורים שלך, אבל את יכולה לדבר איתה על הסיבה שבגללה את עושה את זה, זאת הבעייה האמיתית שאת צריכה לפתור

תספרי, אם לא תספרי היא לא בטוח תצליח לעזור לך כמו שצריך

תספרי לה ותקשיבי אני בוכה ללא הפסקה אל תחתכי אל תעשי נזק לחיים שלך לאט לאט זה רק ישתפר החיים הכול יהיה בסדר אם את צריכה משהו או יעוץ תפני אליי אני כאן תמיד באמת אני אענה אני אעזור

שואל השאלה:
תודה רבה:')

כן, היא תספר, היא מחויבת לספר
אבל בבקשה תדברי איתה על זה, היא תעזור לך וזה מדהים שאת יודעת לומר שאת צריכה עזרה, זה נורא קשה לאנשים, בכל מיני נושאים לא זה וזאת כבר התחלה של ההחלמה :)
את מדהימה וזה קטן עלייך ואת תעברי את זה אני מאמינה בך ואני אוהבת אותך
בהצלחה בבקשה תעדכני אותי אני ממש אשמח 3>

ברעיון היא לא אמורה לספר כל עוד זה לא יותר מדי רציני ואין חשש אובדני, אבל יכול להיות שהנהלים במקום/ בסיטואציה/ שהיא מתנהלת לפיהם הם שונים.
הייתי מציעה לך לעשות כזה דבר -
להגיד לה: יש לי שאלה *תיאורטית*. אם הייתי אומרת לך שאני חותכת, איך היית מגיבה? היית מספרת?
ואז תפעלי לפי השיקולים שלך

אני סיפרתי לשלי והיא סיפרה להורים שלי
זה יצר סיפור מאוד דרמטתי ועד עכשיו שוקלים לאשפז אותי אבל זה כנראה לטובה אז עדיף שכן

אני לא הייתי מספרת. הפסיכולוגית שלי סיפרה דברים אישיים להורים שלי שלא רציתי שיידעו למרות שביקשתי ממנה הרבה מאוד פעמים שלא.

שלום יקרה
אני שומעת בין המילים שלך חשש גדול לגלות קושי שבעיניך הוא כנראה סוד גדול. אני משערת שהלכת לפסיכולוגית כדי לשתף בקשיים שאת מתמודדת איתם, ואולי הקושי הגדול הוא הפציעה העצמית. מתארת לעצמי שיש בתוכך כאב כה גדול שאולי אינך מצליחה להתמודד איתו, אולי הוא כבד מידיי, אולי הוא מכאיב מאוד, אולי אין לך כרגע את המשאבים לעמוד מולו ואז הבחירה הבלתי מודעת היא להכאיב לעצמך באופן פיזי כדי לא להרגיש את הכאב הנפשי הפנימי.
יקרה, את כנראה החלטת ללכת לטיפול פסיכולוגי מתוך כוונה לשתף ולהקל על עצמך וגם כנראה כדי לפתור את הקושי או אולי גם להבין את מקורו.
יקרה, אין סיבה לא לשתף את הפסיכולוגית בדבר כל כך משמעותי בחייך. הסתרת המידע הזה יכולה למנוע ממנה להבין אותך כהלכה ואולי גם לפספס אותך, ואת, כמה שאני מבינה, רוצה לפתור את הקושי. אולי כדאי שתשתפי אותה גם בחששות שלך מהתגובות של הורייך. אני רוצה לחזק אותך על זה שפנית לעזרה, כי חשוב שלא תישארי עם הקושי הזה לב ובסוד.
אפשרות נוספת שחשבתי לספר לך עליה היא לפנות אלינו, עמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) שבה אני מתנדבת. אם תרצי תוכלי לכתוב לנו בצ'אט אנונימי ואישי ולשוחח עם אחד המתנדבים שלנו. הצ'אט הוא מקום בטוח ומכיל. אנחנו נהיה שם כדי להקשיב לך באמפתיה מלאה, ואולי נוכל לחשוב יחד על עוד דרכים להתמודד עם מה שעובר עליך ואיך שאת מרגישה.
מצרפת למטה לינק ישיר לצ'אט. אפשר גם מהנייד.

מחכים לך
שלך, מתנדבת סה"ר