היי כתבתי משהו אכפת לכם לקרוא רגע?

הלוואי שאתה היית הבן אדם שאיתו הייתי מבלה הכי הרבה מכולם
הלוואי שזה היה כאילו רק שנינו לבד בעולם
הלוואי שהייתי מדברת איתך כמו עם חברתי הטובה ביותר
שאתה תהיה זה שיעמוד וישמור עלי מכל אויב שאולי יבוא ויתקרב
הלוואי שהיינו כמו בסיפורים
ביחד לנצח ולנצחים
הלוואי שהיינו נפגשים בזמן אחר,
שבו המציאות נותנת לנו הזדמנות לחיות ולהתקיים
אתה אוהב אותי ואני גם אותך אבל למה זה לא עוזר, למה האהבה לא מנצחת את הכל כמו שתמיד הכניסו לנו בסופי הסיפורים בתור ילדים תמימים וקטנים?
הלוואי, הלוואי שהחיים שלי היו סיפור שאני יכולה ליצור לו את הכללים והחוקים,
הלוואי שהייתי חזקה טיפה יותר ויכולתי להתמודד מול כל הדברים,
האהבה הכואבת, העיניין החברתי או העולם שמציב לנו מכשולים ורק מחכה שניפול,
בזמן שעיניו מחפשות את האחד שיבוא ויכתוש אותו, יתמודד עם מכשוליו.
פשוט... הלוואי

איך זה? יש משהו שצריך לשפר?