החלטתי לוותר על יציאה קבועה להופעה ביום העצמאות כי- כניסה רק לחרדים ודתיים

האמת שעכשיו חגיגות יום העצמאות, אני לא הולכת.
כן, זה ממש מבאס, אבל ספירת העומר והכל..
וכאילו יש כאלה שמותר להם ביום הספציפי של יום העצמאות (מחר) לשמוע שירים לחגוג וכו'
כל אחד הודעה שלו.
אשרייךך

שואל השאלה:
גם לך כל הכבוד מהממת אחת^

חחח תודהה

שכל הכבוד לך שאת מקפידה

ממש לא קיצוני את הולכת עם האמת שלך ובאמת כל הכבוד אני מתאר לעצמי שזה מן הסתם קשה להפסיק לעשות דברים שאת אוהבת

ממש לא החמרה, אלא הכל על פי הלכה.

כל הכבוד!

שואל השאלה:
^שאפו גדול גם לך!

אנונימית שאלה קטנה אם לא אכפת לך
מה גרם לך להתחזק למה פתאום החלטת שאת מוותרת על דברים בשביל להיות יותר חזקה בדת?

שואל השאלה:
פעם הייתי דתייה ,אבל לא דתייה אמיתית, לא בלבוש , לא במידות הערכיות ,לא בשמירת מצוות. הייתי גם מאוד חלשת אופי ותמיד הייתי בעצבות, הבנתי גם שכל החיים האלו שללא גדרות - רק מראים לי כמה אני אדם חלש שלא משתלט על מה שאני רוצה ברגע זה - גם אם זה רע לי

ומאז שהתחלתי להתחזק, אני כאילו רואה אור , אני יותר שמחה נכנס לי יותר מוסר בדברים מסויימים ויש לחיים שלי ערך זה באמת ממלא אותי בטוב , אני לא כל כך יכולה להסביר את ההרגשה , כי זה כמו שאדם שלא יודע מהי מידת הכעס- לא יבין אדם שכועס
והמון פעמים יש לי קושי ,אבל אני משתדלת לא לוותר כי אני באמת מרגישה שזה מה שטוב לי באמת מכל הבחינות

וואו נשמע שאת מאושרת
אבל מעניין אותי מה קרה שהתחזקת פתאום? זה היה תהליך? הרי לא פתאום בוקר אחד קמת ואמרת לעצמך אני הולכת להתחזק.
מאיפה ידעת שאם תתחזקי יהיה לך יותר טוב ותהיי שמחה?
סליחה שאני חופר פשוט זה מעניין אותי.

שואל השאלה:
בטח , אין לי בעיה שאתה שואל

אלף , יש לי המון בעיות בחיים כמו כל אדם , אז זה לא שהחיים שלי דבש, אבל ויש אבל גדול, כשאתה מנסה להאמין באלוקים , באמת מנסה , עושה את כל הדברים שאפשר כדי לגרום לזה לקרות -זה לאט לאט קורה, גם עם אמונה גם עם התחזקות

זה התחיל לפני שנתיים וכל יום זה כמו חזרה בתשובה אחת שלמה , כי כל יום נתקלים בקשיים
אבל אני יודעת שאם אני לא אתמיד בפעולות שלי למען קרבה לאלוקים - אם זה בתפילה ,בלבוש ביחס לאחר ועוד, אז חלילה הדברים יתרופפו ויעלמו וזה הפחד שלי כי באמת איכות חיים של דת רופפת לעומת דת חזקה - אלו דברים שונים כמו חיים ומוות

ברור שזה נכון

לדעתי ביום העצמאות אין בעיה לשמוע שירים. זה יום שמח.
אבל מה שבא לך...

שואל השאלה:
^אבל איך זה שדווקא המון רבנים חרדים אמרו שאסור לשמוע שירים כי עדיים עומר
אבל רבנים דתיים הסכימו
זה לא אומר משהו ? יש כאן עקיפת דין

^ כי לרוב חרדים הם לא ציוניים ולא רואים את המדינה כדבר טוב/שמח.

שואל השאלה:
^^יש דין , למה לעקוף אותו?

^ את יכולה לומר את זה על כל היתר.

שואל השאלה:
מה ההסתברות שזרם דתי ישחרר
וזרם קפדני -לא ?

^^ מה הכוונה? הסברתי את הסיבה לזה שזה ככה קודם.

^^ זרם דתי לא מקל בעבירות. יש לזה היתר, זה לא שהם סתם החליטו שלא בא להם.

שואל השאלה:
אני מכירה את הסיבה הזו^ ^^
אני מדברת על דבר עמוק יותר-

נוכל לומר על נסיעה בשבת שזה גם משמח ומראה על חופש העם היהודי לנסוע לאן שבא לו -על אף יום המנוחה -כלומר יש תירוץ לעקוף דין כי השמחה היא העיקר

גם כאן יש עקיפה על ידיי תירוץ -שמחה מנערת דין

^^ הסיבה שלא שומעים שירים בספירת העומר (עד ל"ג) היא אבלות. במקרה של השבת אין עניין כזה.

שואל השאלה:
אני הולכת לפי הזרם החרדי אין לי רב במיוחד

שואל השאלה:
ולכן עניין השמחה הוא מאוד סובייקטיבי

וזה לא משנה בדיוק מה דעתי למרות שאני מאוד שמחה על העצמאות
אבל כיום אני לא מחזקת את ההיתר של הזרם הדתי למרות השמחה

^ לדעתי (ולדעת רבים אחרים) לא צריכים להיות להיות אבלים ביום שמח. זה חסר הגיון. היום הזה הוא היום שבו סוף סוף הוקמה לנו מדינה, אחרי 2000 שנים שהיינו מפוזרים.

שואל השאלה:
^^^זה טרי מאוד בשבילי , על מנת שיהיה לי ממש רב אחד שלפיו אבדוק מה לעשות , אני פשוט מחפשת דעה אובייקטיבית לפי ההלכה אז אני מחפשת מה אומרים רוב חכמי קהילה חרדית

^^ מצד שני, דווקא המדינה- היא זאת שגרמה לחילון של מליונים שהיו דתיים וחרדים.

^ אכן.
אני עדיין רואה את קום המדינה (גם כמו שהיא) כדבר טוב, אבל אני מבין את הצד השני.

החמרה.
יום העצמאות הוא יום חג.
אנחנו אומרים הלל ומברכים שהחיינו ביום הזה וכן ראוי לשמוח בסעודה וריקוד.
קל לראות את הצד החילוני ביום הזה.. את החגיגה החילונית אך האמת היא שניתן לחגוג ולשמוח ביום הזה מתוך מקום של קדושה.
יש "במות יהודיות" שבהם להקת חתונות דתית מנגנת ויש ריקודים בהפרדה.
יש שיעורי תורה, סעודה, הרקדות בלילה וביום.
יש מדרשות שפותחות את שעריהן ועושות הרקדות לכל הנשים וכן ישיבות.
והשמחה שם זו שמחה פנימית אמיתית וקדושה שכל כולה הודיה לד' והכרה בנס ובטוב שנתן לנו.
לעניות דעתי *האישית* לנהוג מנהגי אבלות ביום הזה יש בזה מין הניתוק.
ניתוק מגודל ועוצמת הנס וכן ניתוק מעם ישראל.
ארץ ישראל נותנת פרותיה ויש לנו שילטון עצמאי (גם אם לא מושלם)
בדבר תורה בסעודת חג שהייתי בה מישהו אמר על דרך ההלצה שיש כל כך הרבה שונאים סביבנו שאם כל אחד מהם ירק אנחנו נטבע.
אז מה שאני מנסה להגיד זה שאפו ממש על ההתחזקות שלך ועל הלקיחת אחראיות אך יום העצמאות לא רק שהוא לא יפריע להתחזקות הוא יכול להיות מקפצה אדירה למעלה אם רק מבינים ורואים את הגדולה והעוצמה שביום הזה.
מספיק לראות איך השתרש בעם ישראל המנהג לעשות על האש ביום הזה וכבר להתפעם מהסוד שבזה.

אל תחמיר על עצמך