בבקשה תכנסו אני אוכלת את עצמי במחשבות על זה (טיפה ארוך...)

אוקיי אז אתמול הייתי עם חברות והיו שם חבורת בנים.
היה שם ילד אחד שהיה נראה לא משהו (בקטע של משהו עובר עליו) וזה היה נראה שחברים שלו מנחמים אותו על משהו כי הוא לא הפסיק לקלל בצעקות
ואני כזה אמרתי לחברה שלי שאולי נציע לו מים כי הוא היה נראה שהוא ממש חייב
ואז התקרבנו אליהם טיפה (כי זאת הייתה גם הדרך שלנו חזרה) ואז אחד הילדים שם אמר לנו "בנות, בנות תגידו יש לכן להביא משהו לאכול? חטיף או משהו" הוא כנראה ביקש בשביל חבר שלו
וחלק מהחברות שלי לא הבינו מה הוא רוצה והן קצת נלחצו מהסיטואצייה אז הן המשיכו כזה ללכת ואני ועוד חברה נשארנו וחשבנו אם להביא כי זה מה שרציתי לעשות
אז בדיוק שבאתי להגיד להם שאני יכוחה להביא להם מים שמתי חב שהם טיפה התקדמו
אז אני וחברה שלי התקדמנו אליהם טיפה ואני הלכתי להביא מים ועד שחזרתי מסתבר שהם הלכו
וחברה שלי שחיכתה בחוץ אמרה שגם אותו ילד הקיא

ומאז אני מרגישה מצפון על זה שמההתחלה לא קראנו להם ואמרנו להם שיש לנו משהו להביא להם
יכול להיות שהיינו עוזרות
אני לא יכולה להסביר את ההרגשה אבל זה גם פאק בי שאני כל הזמן חושבת מה אם הייתי עושה את זה וכל זה.
אז יש לי רגשות אשם כאלה שלא עזרנו להם. איך להעביר את זה??
אפילו כבר חברות שלי אומרות לי כזה "די, עבר. את סתם מגזימה. הכל טוב" אבל בשבילי הכל לא טוב
אפילו בגללי יצאנו אחר לסיבוב נוסף שאם נראה אותם אז אני אגיד להם שרצינו להביא להם אבל הם כבר הלכו
זה היה טיפה מוריד את הרגשות אשם והייתי מרגישה יותר טוב.
אבל גם כל הזמן חושבת על מה אם.. מה אם היינו עוזרות להם. אוף כל כך רציתי לעזור להם

סליחה על החפירה.. אבל מה דעתכם על מה שקרה??