אני ממש חושבת שיש לי פוביה מחושך...

אני בקושי יכולה להיות בחושך. ואני לא מדברת על חושך של בחוץ בלילה (אפילו שגם זה אם אני לבד קורה לפעמים). אני מדברת על כשאני סוגרת את האור, הדלת והחלונות והחדר חשוך לגמרי. אני עשיתי בדיקה כמה זמן אני יכולה להיות ככה (בלי אור לחלוטין) ויצא שנאי בקושי מסוגלת להיות עשר שניות ככה. המוח שלי אוטומטית מפחד ומרגיש בנוחות של מישהו, או מרגיש שידיים באות לקראתו. לפעמים זה קורה לי גם כשיש אור ופשוט שהגב שלי פונה לצד מסויים.