7 תשובות
מכירים חברים חדשים, ומורידים את תחושת הבדידות, ואז הרבה יותר קל.
מחייכים ושמחים וקופצים לקונים בלונים
:D:
לנצל את הזמן שאת קיימת בוא אין סיבה להיות עצוב עם כל כך הרבה שפע שיש
אנונימי
אני הכרתי כאן בסטיפס חברים(:
שמחה ואופטימיות הם שני דברים שונים, לכן אדבר על כל אחד מהם בנפרד.

אופטימיות - אופטימיות היא צורת מחשבה חיובית. קודם כל זה דבר שניתן לרכוש ולסגל לעצמך (תהליך ארוך ולא פשוט אבל אפשרי).
דבר שני, לחלוטין אפשר להיות אופטימי גם כשאתה מרגיש בודד. פשוט קשה לעשות את זה.
הכל עניין של אמונה (צורת המחשבה שלך יכולה להביא אותך לאמונה, תלוי איך אתה בוחר להסתכל על הדברים, במה אתה בוחר להתמקד).
הדוגמא הכי טובה שאני יכול לחשוב עליה - כשאתה מרגיש בודד, אם תצליח לצאת מלופ המחשבות של "אין לי חברים", "אף אחד לא אוהב אותי" וכו', ותצליח להגיע למחשבות בסגנון "עכשיו אני בודד, אבל זאת תחושה זמנית שתחלוף", "למרות שאני מרגיש לבד, אני יודע שיש אנשים שאוהבים אותי. וכשהבדידות תחלוף גם ארגיש את זה." ולהאמין בהן בלב שלם, זה מה שנקרא להיות אופטימי.
זה עניין של עבודה עצמית, אבל זה אפשרי ומומלץ.

שמחה - שמחה היא רגש. ורגש חיובי. לכן כשאתה בודד, בהכרח אתה לא יכול להיות שמח.

עצתי אליך - כשאתה בודד, נסה להיות אופטימי. גם אם לא תצליח זה בסדר, ובפעמים הבאות תמשיך לנסות באמונה שאתה יכול.
דיבור עצמי.
כל הזמן.
לשכנע את עצמך שהכל בסדר, שאת לא לבד.
לא תאמיני כמה שזה עובד וכמה שזה תלוי בך ובדרך כלל זה עניין של תחושה.
יקרה,

נתקלתי בהודעתך והיה לי חשוב להגיב לה. שומעת אולי את הקושי שההתמודדות מביאה עימה, התחושות הקשות שכנראה מגיעות בעוצמה גבוהה.. ואני משערת כי ההרגשה שאין למי לפנות עלולה לערער ולפעמים היא עשויה להפריע גם בהתנהלות היום יומית. האם יש מישהו שאת סומכת עליו שתוכלי לשתף אותו ברגשותייך?

בנוסף, אם תרגישי צורך באוזן קשבת אני מזמינה אותך לשוחח איתנו בצ'אט בשיחה אנונימית. נקשיב, נתמוך וננסה לסייע.

שלך,
מתנדבת סה"ר.