10 תשובות
קודם כל תנשמי עמוק תשתי מים אם יש לך
תשבי רגע
תתרכזי בדברים שאת רואה ושומעת כדי להתמקד
והכל יהיה בסדר.
תלכי ליד מנורות וליד אור ותנסי להגיע לאן שאת צריכה בלי לחשוב על זה כי אין סיבה שזה יקרה כרגע
שואל השאלה:
אני יודעת שעכשיו לא יקרה לי כלום אני בחדר במיטה שלי בתוך השמיכה ממש ואני מרגישה שאני ממש "מתחבאת" מגבר שפתאום לא יצוץ לי חס וחלילה אבל אני יודעת שלא יקרה כלום כי הגבר היחיד בבית שלי זה אבא שלי והוא בחיים לא יגע בי ככה אבל עדיין אני מפחדת שפתאום מישהו יבוא אני אפילו לא יודעת איך להסביר את זה
אבל אני מרגישה לא מוגנת מול הגברים עכשיו למרות שאני לבד בחדר שלי
אין לי מושג איך להעלים את המחשבות האלה וזה מכניס אותי לחרדות
אנונימית
תראי...
לא כל הגברים כאלה נכון?
את צריכה להתמקד בזה, שלא כולם כאלה.
והבית שלך זה המקום הכי מוגן בערך כי הוא נעול ואף אחד לא יכנס לשם וגם המשפחה שלך מגינה עלייך כולל אבא שלך
הכל בסדר
תנשמי
אף אחד לא ייכנס לבית שלך
תעלימי את המחשבות בכך שתביני שאין סיכוי שזה יקרה
ואני בטוחה שהשמיכות שלך גם מגינות עלייך טוב טוב;)
מובן החרדות שלך גברים היום מתנהגים כמו קופים מחפשים לאן לדחוף ולאן לתקוף אבל צריך גם לקחת בפרופורציות שלא כולם כאלה פשוט לבחון להשאר עירנית כי זה המצב
שואל השאלה:
אני תמיד ערנית במוח שלי אני יודעת שרוב הגברים לא ככה אבל זה עדיין מפחיד אותי ואי אפשר לשלוט על הפחד הזה כי בנתיים כל גבר שנתקלתי בו הוא רק ניסה לעשות לי דברים רעים כאילו הוא בן אדם בלי רגשות
אנונימית
ככה זה דוגרי רוב הגברים הולכים לפי משהו אחד וזה לאבד בתולים הם יעשו בכל בשביל זה פשוט תחקרי לעומק כל אחד ולא ליפול למניפולציות
שואל השאלה:
נו אז הנה הרגע אמרת שהרוב ככה
במי אני אמורה לבטוח לעז*זל??
אנונימית
לא בכולם זאת האמת תהיי בררנית אין מה לעשות ככה החיים
היי אנונימית,
שמי דוד ואני תומך מטעם עמותת עלם, בה אנחנו מלווים ומסייעים לבני נוער ברשתות החברתיות.
קראתי את מה שכתבת. הן מהמילים שלך ומהתגיות שבחרת עולה שאת סובלת מתחושת פחד וחרדה שמא חלילה תפגעי ע"י גבר בסיטואציות שונות. את כותבת על תחושת הדריכות והערנות, ואת מספרת שהתחושות האלה מציפות אותך גם במקום הכי בטוח לכאורה, כשאת בבית או בחדר שלך ממש עד כדי התחבאות מתחת לשמיכה. כמו כן, סיפרת על התנסויות שלילית שהיו לך בעבר עם גברים, על ההרגשה שניסו להרע לך, כאילו לא היו להם רגשות...החוויה שאת מתארת נשמעת לא פשוטה. אפשר לשאול בת כמה את? האם שיתפת אדם קרוב במה שעובר עלייך? במידה ותרגישי בנוח לשוחח על המצב יותר לעומק, את מוזמנת לפנו אלינו בפרטי כדי שנוכל לשוחח באופן שיגן על פרטיותך. אני כאן כדי לתת לך אוזן קשבת אם תחליטי לשתף, בתקווה שנוכל לחשוב יחד על הדברים ולראות מה היית רוצה שיקרה ומה יכול אולי לעזור לך. היית רוצה לתת לזה הזדמנות? אם את מעדיפה, את יכולה גם לפנות אלינו במייל [email protected] או בטיקטוק/אינסטגרם nayedet.digital. כמו כן, יש לנו צ'אט אנונימי (עד לגיל 21) שפעיל בין השעות 20:00-24:00. אפשר לדבר שם ברציפות (עד שעה) עם תומכ/ת שלנו: https://www.yelem.org.il
דוד
היי,

קראתי את הפוסט החושפני שלך, ואת התחושות הקשות שאת חשה כאשר את מסתובבת לתומך ברחוב.
נשמע שהתקף החרדה או אולי אפילו הפאניקה שתוקף אותך משפיע ופוגע לך בחיי היום יום. נראה מדברייך שאולי בעקבות התחושה הקשה הזו את נמנעת מדברים וחווה סטרס חודרני גדול מאוד. אני מתאר לעצמי עד כמה זה מתסכל ומשבש לך דברים.

יקרה, אני מבין ממך שאת פחות בעניין של סיוע מקצועי, וזו לגמרי בחירתך, יחד עם זאת ארצה לספר לך מעט עלינו, עמותת סה"ר.
עמותת סה"ר הינה עמותת סיוע וקשב ברשת. בסה"ר תוכלי למצוא מרחב מכיל וקשוב לנפשך. תוכלי אולי לפרט מעט יותר על התחושות שהמצב והחרדה מביאים אותך ואולי בשיח קצת עמוק (ואנונימי לחלוטין! ) עם עוד מתנדב בעמותה תוכלו יחדיו למצוא פתרונות ודרכי התמודדות עם המצב הלא קל שאת חווה.

בתקווה לזמנים טובים יותר
מתנדב סה"ר.