אפשר שניה להבין למה חשוב שאני אמשיך לחיות

לי זה חשוב, אל תמותי

שואל השאלה:
אני לא הולכת להתאבד

שואל השאלה:
אני יודעת שלא לעשות את זה אני פשוט לא מבינה למה כולנו נמות בסוף

אם את כבר פה,תמצי את החיים עד הסוף
תחיי כל שניה שלך פה בצורה הכי טובה שאת יכולה להרשות לעצמך

מישהו אמר לי שבלילה אין פיקוח על האתר, תקווי לטוב

שואל השאלה:
אני לא מבינה למה לאף אחד לא אכפת ממני בכל מקרה

הי, לי אכפת ממך, בתור בן אדם אני רוצה שיהיה לך טוב
וגם אם לאף אחד לא אכפת ממך שלך יהיה אכפת מעצמך

שואל השאלה:
לא אכפת לי מעצמי לא באמת המשפחה שלי הומופובית ואם אני יצא מהארון ישלחו אותי להמרה או שלא יתחסו אליי אין לי באמת חברים כולם חושבים שאני מעצבנת אבל זה בגלל שהם לא מתייחסים אלי בכלל אני גלגל שלישי תמיד אני לא מצליחה כמעט להחניס מילה אף פעם ועכשיו שעברתי בצפר כי התעללו בי בבצפר הקודם עכשיו בגלל החדה אני נלחצת ולא יודעת מה להגיד ואף אחד לא אוהב אותי אז כן לא מרגיש לי שיש צורך בקיומי

לכולם יש צורך, אנחנו לא סתם כאן, גם אם תחליטי עכשיו שלא תעשי שום דבר עם החיים שלך זה לא ישנה שום דבר. כי את בעוד עשר שנים זה לא את עכשיו, יהיו לך רצונות, אומץ, חשיבה אחרת, חברים חדשים. רק תני לזה זמן ותעשי מה שבא לך כל עוד זה לא פוגע באף אחד כולל אותך

כי כשמתים בשיבה טובה זה לאחר שחווית וראית עולם והשגת מטרות שהצבת לעצמך

זו תקופה קשה ואני ממש מקווה שהיא תעבור מהר בנתיים תלמדי ממנה ואת תהיי בוגרת וחסינה יותר
זה קל להגיד אני יודעת אבל כל האנשים האלה מפגרים וסתומים חסרי שכל וטאקט יום אחד יהיה לך טוב אף פעם אל תתייאשי.
הכי קל זה לוותר אני בטוחה שיש מישהו אחד בחיים שאת חשובה לו אל תעשי לו את זה

זה משהו שכתבתי לפני הרבה זמן תרטי לא וויתרתי ועברתי את זה
זה ממשמספר בקצרה את הסיטואציה אבל ...


כל השאלות הפחדים הטעויות אני ברחתי
השארתי מאחור זה עשה לי טוב
טוב מאוד מרגיש פנטסטי , בעולם
יש לי פלסטיק אני שר בכל צורם גבוה
כיף לי אני שמח
נורא שמח איתי עכשיו

לא הרגשתי כך מזמן לא נתתי לא אפשרתי
אבל פתאום השתנתי
זה קרה לשניה ואז המשיך
התובנה הגיע בדיוק בזמן , הייתי ואני נשאר
לא עזבתי אולי רציתי אבל הייתה בי תקווה
כן אני כאן

משמעות החיים:
אנחנו כל יום צוברים יותר ויותר עייפות ובסוף אנחנו מתים מזה

אין לי מושג, אבל הייתי רוצה לדעת מה המשמעות לזה שאני כאן

אנונימית יקרה,
השאלה שאת שואלת בת אלפי שנים. אנשים מתחבטים בה מדורי דורות והתשובה לה מאד פילוסופית. את יכולה להקשיב לפודקאסט בנושא בקישור שבתגובה השנייה שלי.
לטעמי החיים הם המארג של מה שאנו מצליחים לעשות ולחוות בבמהלכם. חלק מזה זה ההתמודדות עם אתגרים חברתיים, כלכליים, משפחתיים, יום יומיים. אני מרגישה שאחרי גיל מסויים השנים שעברו נראות כהישג לא קטן ואולי אפילו נותן סיפוק.
עם זאת נראה שאולי את חשה בדידות וקשיים חברתיים עקב המעבר לבית ספר חדש, וקשיים משפחתיים עקב הרצון שלך לצאת מהארון. נדמה שאת מרגישה שאין אף אחד שאוהב אותך וזה די מדכדך אותך. ואולי כל הרגשות הללו גורמות לך למחשבות על מוות.
אם את מרגישה שבא לך לפרוק ולדבר על כל הקשיים בחיים שלך, את מוזמנת לשיחת צ'אט אישית ואנונימית בה יקשיבו לך וינסו להבין אותך ואת כל מה שעובר עליך. בואי, אל תשארי עם זה לבד.
בחיבוק מכל הלב,
שלך, מתנדבת סה"ר

קישור לפודקאסט מומלץ

כדי לשמוח ולצבור חויות בדרך, לצחוק ולהכיר אנשים שנאהב, אבל בעיקר, להגשים את החלומות שלנו.