כתבתי משהו קצר למטה אשמח לחוות דעתכם.

"אני שונאת אותו.
אני שונאת את איך שהוא גורם לי להרגיש.
אני שונאת איך הוא תמיד יהיה בחלומות שלי גם כשאני הכי רוצה לשכוח ממנו.
אני שונאת בעיקר את העובדה שאני אוהבת אותו.
אני שונאת את זה שאני אוהבת אותו, ואני אוהבת את זה שאני שונאת אותו.
מעגל עינויים.
הוא כותב לי בשלוש בלילה ומוחק כמו פחדן, אבל אני מתה לדעת מה הוא כתב כי אולי יש סיכוי שנחזור לדבר.
היא הייתה חייבת לבגוד בו, ואני הייתי חייבת להיות שם בשבילו. קלאסי.
יותר מזה אני נמשכת אליו. שבאיזשהו אופן זה יותר גרוע, אני כל הזמן חושבת על לנשק אותו, מה היה קורה אם זה היה נגמר אחרת. הוא רעיל וחבר מגעיל, מסוגל לנטוש אנשים באותה מהירות שבה הוא נכנס לחייהם. ואיכשהו ככה אני אוהבת אותם יותר.
אני שונאת אותו.
ותמיד אוהב."