6 תשובות
את פשוט מפחדת מהאחריות כנראה
אנונימית
ככה הרגשתי שהבאנו כלב שני, זה פשוט כמו תינוק שצריך לדאוג לו וזה מלחיץ
איך שאמא שלי הציעה להחזיר אותו קפצתי על הרעיון כי לא רציתי להודות לבד שהיה לי קשה
איך שאמא שלי הציעה להחזיר אותו קפצתי על הרעיון כי לא רציתי להודות לבד שהיה לי קשה
קודם כל רק שלוש פעמים יספיק אפשר להביא מישהו/מישהי שילמדו את הכלב צרכים לא לנשוך וזה זה טוב לפעמים לא להיות לבד בבית אם קורה משהו וזה זה לא שהכלב יצפה בך הוא יבקש צומי פה ושם אבל זה הכל יהיה בסדר אם את צריכה טיפים אני פה
בתור מישהי שחייה עם כלב כמעט כל חייה (גיל 4 אני בת 16)
להביא גור הביתה זה דבר לא קל, וזה בהחלט משנה את כל מה שהכרת עד עכשיו, אבל קחי את זה בתור הזדמנות להיקשר אליה וליצור חברה לחיים. חברים הולכים ובאים, ולפעמים אפילו פוגעים, אבל כלבים תמימים בלב והם אף פעם לא יפגעו בך בכוונה (כמובן שגם הם אוהבים לעשות בעיות לפעמים). בעל חיים יכול להיות שותף נהדר, וזה כל כך כיף לחזור אליהם הביתה ולראות אותם מתרגשים. הכלבה הזאת אומנם לא כל החיים שלך, אבל בשבילה, את והמשפחה שלך כל החיים שלה.
כנראה שאת מפחדת שלא תצליחי להתחייב או מאחריות
באותו הנושא: