12 תשובות
הייתי גם במצב הזה, ויצאתי ממנו רק כי הבנתי שלא משנה מה אני אעשה, תמיד מישהו יתאכזב מהמעשים שלי וסתם עבדתי קשה - וגם אני התעייפתי.
לאט לאט עשיתי סוויץ' במוח, הבנתי שאי אפשר לרצות את כולם, ויותר קל לרצות את עצמי - אז זה מה שהתחלתי לעשות :)
לחשוב מה טוב לך, ואז לעשות את החישוב.
שמעי, אם תהיי עסוקה בלרצות אנשים אחרים, את לא תעשי את מה שטוב לך וככה אף פעם לא יהיה לך טוב.
תחשבי קודם מה את רוצה ואחר כך תחליטי מה לעשות
קודם כל יש הבדל בין לרצות סתם אנשים לבין לרצות את אמא שלך (עד גבול מסוים, כן?)

את מרגישה שאת צריכה לצאת מהבית? סתם להתאוורר?
לשים את עצמך בעדיפות ראשונה
וכשאת מרגישה את זה את יוצאת? או רק אחרי שאמא שלך אומרת לך?
שואל השאלה:
רק אחרי שאמא אומרת לי
אנונימית
קודם כל את צריכה להיות בטוחה בעצמך ובמקום האישי שלך. ללכת אחרי העמדה שלך ולא לחשוב שאת צריכה מישהו בשביל להרגיש טוב יותר.
לשים ז על דעות של אחרים
היי לך,

נתקלתי בהודעתך והיה לי חשוב להגיב לה. שומעת אולי את הקושי שההתמודדות מביאה עימה, התחושות הקשות שכנראה מגיעות בעוצמה גבוהה.. ואני משערת כי ההרגשה שאין למי לפנות עלולה לערער ולפעמים היא עשויה להפריע גם בהתנהלות היום יומית. האם יש מישהו שניתן לסמוך עליו ולשתף אותו ברגשותייך?

בנוסף, אם תרגישי צורך באוזן קשבת אני מזמינה אותך לשוחח איתנו בצ'אט בשיחה אנונימית. נקשיב, נתמוך וננסה לסייע.

שלך,
מתנדבת סה"ר.
להגיד לעצמך שאת לא צריכה לרצות אנשים
שואל השאלה:
אבל אם אמא שלי אומרת שאני צריכה לצאת מהבית היא צודקת
אנונימית
שואל השאלה:
לפעמים
אנונימית