בעקבות הטבח הנוראי אני בדיכאון חזק (כמו כולכם אני יודע) שאני שוקל לוותר על כל העיסוקים שלי בחיים. מה הייתם עושים במקומי?

ממש לא. להפך. העיסוקים האלו זה מה שיציל אותך מכל הדיכאון והמחשבות הקשות. אל תוותר לעצמך

אל תעשה צעדים פזיזים
גם אם עכשיו הכול נראה על הפנים זה עוד ישתנה ואז אתה תתחרט על אותם צעדים פזיזים

תשחק פורטנייט הם החזירו את המפה הישנה

היי יקר,
כל כך מבין אותך.
אלו ימים שמרגישים נטולי חמצן.
אין מילים היכולות לתאר את השבר הנפשי שכולנו חווים.
כל עוד זה לתקופת זמן מוגבלת זה נורמלי 'לקפוא', לעצור, להשתתק.
אבל.. תראה איך אתה מרים את עצמך, חוזר לעיסוקך.
גם אם זה בהתחלה יהיה קשה וירגיש לך 'לא מתאים', יותר ממומלץ שתעשה זאת.
זה נכון בשביל הבריאות הנפשית שלך, זה יעשה טוב לקרובים אליך. אף אחד מהם לא רוצה לראות אותך כבוי לאורך זמן.
זה נכון גם בראייה רחבה יותר. האויב המקולל רוצה לראות אותנו שבורים לעד.
אם נצליח לקום מהקרשים, להיות חיוניים עם כל הקושי, לראות את האור גם כשיש עכשיו כל כך הרבה חושך - זה יהיה הניצחון שלנו, שלך.
מחזק אותך ויותר ממזמין אותך לצ'אט עם המתנדבים שלנו.