כיצד ניתן להסביר את התהליך שבו האסכולה האיתנית, אשר התיימרה לעסוק בנושאים פילוסופיים מהותיים,

הצטרפו אנשים עם וויב דתי יותר
מקווים לימים יפים יותר בהמשך

כן?

כולנו מתיימרים מטופשים

כי אלברט קאמוס, מייסד האסוכלה האבסורדית מעולם לא היה אתאיסט.

הוא אמר "אני לא מאמין באלוהים וגם אינני אתאיסט".

כלומר, התורה שלו מתיימרת להיות מסוגלת להכיל בתוכה גם אתאיזם וגם תאיזם, אך בפועל הצוהר הזה משרת בעיקר את התאיסטים אשר מוצאים נחמה בתפיסת העולם הסובייקטיבית שלו כדי לתרץ את בחירתם החופשית להאמין באל שאיננו קיים במציאות האובייקטיבית.

אנשים כמהים לחברה
וכשהם מקבלים אותה
המטרות המדומיינות שהציבו מראש
כבר אינם רלוונטיים
ואז זו רק התרחשות סתמית ואקראית

מסכים ומחזק.
אני דורש בחירות למנהיג טוב יותר

שואל השאלה:
^הייי, שבוע טוב