אנשים מעדיפים להאמין שהכל אפשרי ושדברים הם מעבר להבנתם, מאשר פשוט להתאמץ ללמוד ובאמת לדעת?

כי הם סתומים של החיים
גוש מרשמלו במקום מוח
"מחשבה יוצאת מציאות" סתמו ת'פה

כן
מלא אנשים היו ככה פעם, ומי שחשב אחרת היה נתפס למוזר. זה פשוט כל כך נוח לחיות בבועה
זאת אחת הסיבות להמצאת הדת

שואל השאלה:
^^אהבתי את התגובה

לא. יש דברים שההבנה האנושית מוגבלת מכדי להבין אותם, לפחות כיום.
ואדון 'מחשבה מייצרת מציאות סתמו ת'פה' - מחשבה מייצרת מציאות זה אכן יכול להיות חרטא, אבל מחשבה מייצרת רגש שמייצר פעולה שמייצרת מציאות, וזאת לולאה, והיא קיימת, וכך חיינו עובדים.

עם זה אני מסכים לחלוטין
אבל נראה ששכחת מהקונטקסט של השאלה
הכוונה היא על אנשים שמוצאים ביקום יותר מידי רוחניות לא קיימת עד שהרגש שמייצר עשייה מופנה למקום שגוי לחלוטין שלא מקדם אותם לשום מקום
"אין זה בגלל שהיא מזל עקרב ואני מזל שעון חול, לכן לא הסתדרנו" במקום להפיק את הלקחים הנכונים מהמציאות
הם מעדיפים להאשים את מה שלא בר שינוי וככה לפטור עצמם מלהשתפר.
סליחה שהגבתי בקיצור נמרץ מקווה שעכשיו אתה מבין את דעתי גם אם היא שגויה בעיניך

מבינה. אני חושבת שזה יכול להיות נכון, אך יש גם סיבות נוספות שיכולות להיות ללמה אנשים משליכים סיבות לדברים שקורים להם על דברים חיצוניים

אני רואה את הסיבה העיקרית כעצלנות
ואני כועס על אנשים עצלנים
אולי זה עצלני מצידי במקום להבין אותם
אבל הם יותר

אני מאמין שרוחניות קיימת. הפוטנציאל של האדם הוא אינסופי, אנחנו הרבה יותר ממוח ורציונליזציה שרק רוצה שליטה ולהבין את המציאות והחיים, מרגע שנגמר השכל מתחילות האמיתיות שמשנות את תפיסתנו על המציאות ודרכן אפשר להגיע אחריהן לתובנות, ולא לחשוב ואז לפעול.

יש אנשים שמשתמשים בכל מיני סוגי רוחניות גם כבריחה, כן. גם הדת היא מספקת לך את כל התשובות לכל השאלות שאי פעם תרצה לשאול, ו מכתיבה לך איך להתנהל. גם "רוחניות בשקל" גורמת לאנשים להפסיק לשאול, אבל אולי זה דבר טוב. הם חיים בתמימות, בפשטות, בלי כל המורכבות של השכל. מעבר לכך שברוחניות, אם אדם מעז לקחת את עצמו צעדים קדימה בתהליך של גילוי, חשיפה של עצמו ושל המציאות יחד הוא מגלה על עצמו והמציאות המון דברים, לא דרך השכל, אלא דרך המעבר. דרך חוויות, מסרים, והאמונה שיש מעבר. לא הכל אנחנו מבינים

אני חושב שזה לא סותר ושצריך גם את זה וגם את זה. (אבל לא צריך להאמין שזה מעבר להבנתך)
מצד אחד להאמין שהכל אפשרי, כי אם לא תאמין אתה לא תתקדם (והאמונה במקרה הזה, גם אם היא לא נכונה, היא בהחלט מועילה) ומצד שני לממש את הפוטנציאל ולחקור ולהבין.