15 תשובות
מה זאת אומרת
תגדירי
שואל השאלה:
מה אני צריכה להגדיר? שבוע חוויתי קושי בנשימה כאבים בחזה זיעה קרה ודופק מהיר.. תסמינים של התקף חרדה.
אנונימית
^ את בטוחה שזה התקף חרדה?
אם כן כנראה בגלל מחשבה תמידית על החדרה
שואל השאלה:
כן.. זה לא פעם ראשונה שאני חווה התקף חרדה גם אובחנתי לפני שנים.. פשוט זה אף פעם לא היה ככה
אנונימית
זה כנראה כי את פשוט חושבת כל הזמן על החרדה
שואל השאלה:
חחח קצת קשה לא לחשוב על זה כשאתה בתוך זה 24/7
אנונימית
^ את צריכה לצאת מזה
זה קשה כן
יש לי משהו דומה למשך שנה- שנתיים, קודם כל, אם זה כואב פיזית עושים בדיקה של הלב,דם וכל הדברים האלה. אחרי זה אם אין סיבה רפואית רופא משפחה יכול לתת משהו מרגיע, וממשיכים לפסיכולוג.
הכל בסדר, ממש חשוב לא להילחץ מזה עוד יותר
אנונימית
יקרה,

תחושת המחנק שנשמע שעולה מהפוסט, החששות והשאלות שהמצב הזה מעלה...

שמח לשמוע שאת מרגישה יותר טוב, ומשמעותי לדעת שההבנה של מה שמלחיץ עוזרת להתמודד ולהרגע.
גם לאחר אבחנה, אם יש החמרה או מצב שאת לא בטוחה לגביו, התייעצות עם בעל מקצוע אפשרית ועשויה לסייע להבין יותר ואפילו להרגע.
מאחל לך לחוות חוויות שמחות ולהמשיך להתמודד בהצלחה עם המכשולים.

שיתוף אדם קרוב עשוי לעזור.

אני מתנדב בעמותת סה"ר - סיוע והקשבה ברשת. ייתכן שמתנדבנו יוכלו גם הם לסייע. אני מזמין אותך לפנות למתנדבנו בוואטסאפ במספר 0559571399 או בצ'אט בלינק המצורף.

מתנדב סה"ר
שואל השאלה:
^^^לקחת משהו להרגעה כמו מה? לפני כמה שנים הציעו לי לקחת "רגיעון" אבל זה נתן לי תחושה כלשהי אפילו לא של רוגע לדקות בודדות ועבר מאוד מהר.
אנונימית
שואל השאלה:
אנונימית אני מודעת לתהליך אבל אני לא מוכנה לקבל טיפול מפסיכולוג/פסיכיאטר.
זה רק התקפי חרדה אני לא מתמודדת עכשיו עם דיכאון או לא יודעת מה..
אנונימית
שואל השאלה:
אוף מביך אותי ללכת לרופא בגלל זה
אנונימית
בהמשך למה שכתבתי - אני ממש מבינה אותך. אני גם כל הזמן דוחה את זה, מנסה למשוך עוד קצת זמן... כי עצם הפנייה למישהו, עצם ההכרה בזה מביכה אותי ומגבירה לי את החרדה.
אבל תראי, ברגע שהחרדה כבר משפיעה פיזית - זה מתחיל לשבש את החיים לגמרי. לאט לאט זה הופך לעומס בלתי נסבל. וזה לא פחות חמור מדיכאון, גם לדיכאון יש השפעות פיזיות.

יש דברים שאפשר לקחת בלי מרשם, אבל הם די קלים - יותר להרגעת הרוחות מבפנים :)
הרופא משפחה שלי, למשל, המליצה לי על נרבין.
גם בלי פסיכיאטר, קשה לקבל טיפול תרופתי

וממש חשוב- אנחנו בישראל, עם כל מה שאנחנו עוברים פה זה לגיטימי לגמרי, ואין בלפנות לרופא שום דבר מוזר. אנשים פה מתמודדים עם דברים... קשים.
אבל אם את לא רוצה לפנות זה גם בסדר גמור.

אני מאמינה שהכל יהיה טוב, ובסוף לא משנה מה תבחרי - לפנות או לא לפנות, תצליחי לעבור את זה❤
אנונימית
שואל השאלה:
תודה את נסיכה מעריכה מאוד את התשובה שלך❤
אנונימית