רוצים לתת חוות דעת רגע על משהו שכתבתי?

אני שונא דפים ריקים. אני שונא מרווחים גדולים מדי וקירות לבנים וחולצות בלי דוגמה. אני שונא אותך דף ריק, יותר מכולם. אתה הרגת את סבתא שלי. ברצינות.
סבתא שלי, שהייתה זקנה מהיום בו נולדתי, שנשארה זקנה כשמלאו לי 5, כשמלאו לי 18 וכשמלאו לי 27. למען האמת, הסיפור מתרחש בהיותי בן 27 ושבעה חודשים, אם מעגלים. שהייתה אישה רזה ונמוכת קומה כזו, ומקומטת. שתמיד הייתה צריכה להיאחז בי מחשש שהרוח תיקח אותה. עם השיניים התותבות האלו שהיו לה, לבנות מדי, משום מה.
סבתא שלי, שאני לוקח כל יום שלישי לבילוי מבית האבות בו היא מתגוררת. היינו הולכים לתיאטרון או לבית קפה או לשחק בינגו- דברים שזקנים אוהבים. באותו היום לקחתי אותה לבינגו. סבתא אוהבת בינגו, למרות שהיא תמיד מפסידה. יש שם איזה בחור שהיא אוהבת, זה שמגריל את המספרים. היא מפלרטטת איתו, הוא משיב בנימוס, והיא מחייכת ומספרת לי אחר כך כמה הוא מאוהב בה.
יצא לי פעם להחליף מילה עם אותו בחור, קוראים לו אבישי, הוא בן 36 וגר בחדרה. סבתא טוענת שהוא גורם לה להפסיד בכוונה, כדי שתבוא שוב. "הברנש הזה לא יודע עם איזו אישה הוא מתעסק" היא צוחקת.
באותו היום בבינגו קיבלה סבתא דף ריק. פה אתה נכנס לתמונה. דף ארור ונוראי. היא באה להתלונן לאבישי, לבקש שיחליף לה את הדף, בטוחה שזה סימן ממנו, שהוא רוצה שתבוא ותלונן, והוא יציע לה פיצוי- דייט, אבל המשחק כבר התחיל. אז היא מחכה שייסתיים, ואוחזת בך בידה, בחוזקה כזו שאתה כמעט מתקמט. מחכה ומחכה, מספר אחריי מספר, שייגמר המשחק.
כשנגמר המשחק סבתא מתקרבת לאבישי בהתרגשות, בהליכה איטית כזו של זקנות. היא לוחשת לו משהו באוזן, ומראה לו אותך, במלוא תפארתך. היא מסמיקה, אני קולט. אבישי צוחק, וצוחק, וצוחק, סבתא ממשיכה להסמיק. "אני נשוי" הוא אומר אחריי שהצליח להסדיר את הנשימה. סבתא חוטפת התקף לב. אבישי מזעיק אמבולנס שלוקח אותי ואת סבתא לבית החולים.
היא מבלה 5 ימים בבית החולים לפני שהיא מתה. וכן, אני יודע שקשה לך להאמין אבל היא באמת נהנתה, היא נורא אוהבת את הפודינג שם.
ואתה, דף ארור ומנוול, בגללך הכל קרה. אני שונא אותך. אתה הרגת את סבתא שלי.