שאלה קצת קרינג'ית אבל לא נורא

בקיצור הודיעו לנו שחוזרים ללימודים רק בערב כזה וזה נחת עלי בבום ופתאום עלה לי החשק לבכות כי ככה אני כשדברים נופלים עלי או כשאני ממש עצוב אני בוכה וזה בלתי נשלט ובקיצור ההורים שלי שמו לב כמובן כי הם ההורים שלי ואבא שלי שהציע את זה אפילו לפני הציע שנדלג על הלימודים ליום אחד ונלך לים כי גם ככה כל חופש פסח היינו בבית בגלל המלחמה וכדי לקבל נחיתה רכה ואמא שלי הסכימה איתו מאוד אבל אני הרגשתי שאני כזה קצת בוכה ומקבל מה שאני רוצה וגם שאני לא יכול לשרוד קצת אתגר וקושי, גם אחרי שהם אמרו לי שזה לא נכון ושזה באמת מוצדק עדיין קצת יצאתי עם הרגשה כזאת ואני יודע שזה לא נכון אבל אני עדיין איתה, מה לעשות?