3 תשובות
לי עזר להבין שהוא נראה כמו מחבל
להגיד לך את האמת, אני באמת לא יודעת.
זה הכי מבאס לשמוע, אבל פשוט זמן. אני אספר מה היה לי התהליך, אולי יעזור לך. (סורי שזה מלא)
נפרדנו בהודעה אז לא התחיל מדהים.
ביום הראשון בכיתי את החיים שלי, ממש בכי לא נורמלי, לא הגעתי לבית ספר באותו יום כי זה קרה על הבוקר.
ביום השני הגעתי לבית ספר אבל בכיתי קצת בשקט באחד מהשיעורים כי זה היה מקצוע שהוא היה עוזר לי איתו.
בהמשך החודש היה לי ריב עם ההורים שלי ואני זוכרת שבכיתי בטירוף וממש התחננתי לעצמי שהוא יחזור, שהוא ינחם אותי.
אחרי כמה ימים פשוט נהייתי נורא numb, לא הרגשתי שום דבר עד סוף החודש ואז בסוף החודש התחלתי לבכות שוב עליו לאיזה שבוע.
בחודש השני שוב לא הרגשתי ואז שוב בכיתי לאיזה שבוע בסוף החודש.
בתחילת החודש השלישי, שוב לא הרגשתי כלום ואחרי איזה חצי חודש איזה חבר שלו פשוט פנה אליי והתחיל להתלונן עליו ועל איך שהוא מתנהג, בנוסף הוא סיפר לי שלאקס שלי יש ריבאונד (מתברר שהוא התחיל לצאת עם מישהי שלושה שבועות אחרי שנפרדנו, היינו ביחד שנה וחצי והבני זוג הראשונים אחד של השנייה). באותו יום הייתי בדיכאון טוטלי ובכיתי בלי סוף (אבל זה גם הקל עליי כי אני יודעת שהוא לא הצליח להתמודד עם הכאב של לאבד אותי שהוא היה חייב לקפוץ לזוגיות חדשה כל כך מהר). באותו היום יצא שמישהו שאני מכירה כתב לי והתחלנו לדבר, אחרי איזה שלושה ימים הוא הציע לי לצאת, יצאתי עם המישהו הזה אבל אז הוא פתאום נהיה קר אליי ושוב בכיתי על האקס כי התגעגעתי לחיבור שהיה לי איתו.
בנקודה הזו אני עדיין מתגעגעת לאקס אבל כבר הרבה פחות ואני כבר לא אוהבת אותו.
ההרגשה הזו המשיכה להרבה זמן ואז לא מזמן נכנסתי לאיזה משהו שנקרא מעניין אותי ונורא חשוב לי וזה קצת השכיח לי אותו. עכשיו אני כבר לא מתגעגעת אליו ולא אוהבת אותו, אבל פשוט מתגעגעת להרגשה הזו של בן זוג, גם זה יעבור אבל.
בקיצור אחרי כל החפירה - תני לעצמך להרגיש, תבכי בלי סוף, כמה שאת רק רוצה. אבל בסוף זה יעבור, והזמן באמת ישכיח את ההרגשה הזאת, את יכולה גם להישאר עם קצת ריקנות אבל בסוף גם זה עובר. תנסי להעסיק את עצמך כמה שאת רק יכולה, כמה שאת מסוגלת, זה משכיח
זה הכי מבאס לשמוע, אבל פשוט זמן. אני אספר מה היה לי התהליך, אולי יעזור לך. (סורי שזה מלא)
נפרדנו בהודעה אז לא התחיל מדהים.
ביום הראשון בכיתי את החיים שלי, ממש בכי לא נורמלי, לא הגעתי לבית ספר באותו יום כי זה קרה על הבוקר.
ביום השני הגעתי לבית ספר אבל בכיתי קצת בשקט באחד מהשיעורים כי זה היה מקצוע שהוא היה עוזר לי איתו.
בהמשך החודש היה לי ריב עם ההורים שלי ואני זוכרת שבכיתי בטירוף וממש התחננתי לעצמי שהוא יחזור, שהוא ינחם אותי.
אחרי כמה ימים פשוט נהייתי נורא numb, לא הרגשתי שום דבר עד סוף החודש ואז בסוף החודש התחלתי לבכות שוב עליו לאיזה שבוע.
בחודש השני שוב לא הרגשתי ואז שוב בכיתי לאיזה שבוע בסוף החודש.
בתחילת החודש השלישי, שוב לא הרגשתי כלום ואחרי איזה חצי חודש איזה חבר שלו פשוט פנה אליי והתחיל להתלונן עליו ועל איך שהוא מתנהג, בנוסף הוא סיפר לי שלאקס שלי יש ריבאונד (מתברר שהוא התחיל לצאת עם מישהי שלושה שבועות אחרי שנפרדנו, היינו ביחד שנה וחצי והבני זוג הראשונים אחד של השנייה). באותו יום הייתי בדיכאון טוטלי ובכיתי בלי סוף (אבל זה גם הקל עליי כי אני יודעת שהוא לא הצליח להתמודד עם הכאב של לאבד אותי שהוא היה חייב לקפוץ לזוגיות חדשה כל כך מהר). באותו היום יצא שמישהו שאני מכירה כתב לי והתחלנו לדבר, אחרי איזה שלושה ימים הוא הציע לי לצאת, יצאתי עם המישהו הזה אבל אז הוא פתאום נהיה קר אליי ושוב בכיתי על האקס כי התגעגעתי לחיבור שהיה לי איתו.
בנקודה הזו אני עדיין מתגעגעת לאקס אבל כבר הרבה פחות ואני כבר לא אוהבת אותו.
ההרגשה הזו המשיכה להרבה זמן ואז לא מזמן נכנסתי לאיזה משהו שנקרא מעניין אותי ונורא חשוב לי וזה קצת השכיח לי אותו. עכשיו אני כבר לא מתגעגעת אליו ולא אוהבת אותו, אבל פשוט מתגעגעת להרגשה הזו של בן זוג, גם זה יעבור אבל.
בקיצור אחרי כל החפירה - תני לעצמך להרגיש, תבכי בלי סוף, כמה שאת רק רוצה. אבל בסוף זה יעבור, והזמן באמת ישכיח את ההרגשה הזאת, את יכולה גם להישאר עם קצת ריקנות אבל בסוף גם זה עובר. תנסי להעסיק את עצמך כמה שאת רק יכולה, כמה שאת מסוגלת, זה משכיח
אנונימית
purple ריל
אישית לחשוב על כל הדברים הרעים באמת אפילו תכתבי את כל הדברים שהתעלמת מהם כשהייתם ביחד, את כל הדברים המעצבנים שהוא עשה, את כל התחושות הנוראיות שהרגשת איתו כמה פעמים בכית הכל
להוציא כל שמץ של רומנטיזציה ממנו
ולהתחיל להיות עסוקה אני יודעת שזה קשה ועם כמה שזה קשה להאמין הזמן וחוויות אחרות באמת עושים את שלהם
תהי עם חברות אם יש לך את האפשרות, מוזיקה שמחה
כל פעם שאת מתגעגעת עוד פעם להזכר בכל החרא ובאמת אני ממליצה לכתוב נגיד בפתקים בטלפון ולהכנס לזה כל פעם
אפילו לשקר לעצמך כשצריך שהתגברת עליו ושאת לא רוצה אותו ושהוא לא ברמה שלך (הוא כנראה באמת לא) ולאט לאט את תאמיני בזה ותתחילי לחזור לעשות דברים שאת אוהבת ולתפקד ולשכוח ממנו ולמצוא מישהו אחר יותר טוב
אישית לחשוב על כל הדברים הרעים באמת אפילו תכתבי את כל הדברים שהתעלמת מהם כשהייתם ביחד, את כל הדברים המעצבנים שהוא עשה, את כל התחושות הנוראיות שהרגשת איתו כמה פעמים בכית הכל
להוציא כל שמץ של רומנטיזציה ממנו
ולהתחיל להיות עסוקה אני יודעת שזה קשה ועם כמה שזה קשה להאמין הזמן וחוויות אחרות באמת עושים את שלהם
תהי עם חברות אם יש לך את האפשרות, מוזיקה שמחה
כל פעם שאת מתגעגעת עוד פעם להזכר בכל החרא ובאמת אני ממליצה לכתוב נגיד בפתקים בטלפון ולהכנס לזה כל פעם
אפילו לשקר לעצמך כשצריך שהתגברת עליו ושאת לא רוצה אותו ושהוא לא ברמה שלך (הוא כנראה באמת לא) ולאט לאט את תאמיני בזה ותתחילי לחזור לעשות דברים שאת אוהבת ולתפקד ולשכוח ממנו ולמצוא מישהו אחר יותר טוב
באותו הנושא: