11 תשובות
נכון אני גם מסכימה איתך
אומנם בן זוג בררן באוכל זה לא קל, אבל תמיד אפשר למצוא משהו להכין גם לו אז אם היא לא מוכנה לבשל בנוסף אז תכיני לו משהו שהוא אוהב וזה יכול להסתדר אולי :)
שואל השאלה:
אני הכנתי וקניתי לו את הכל, אני!
לא ביקשתי ממנה כלום לגביו, בחיי.
זה פשוט לא מרגיש לה "נעים" שהוא לא אוכל וחי כל השבת על סלט והמבורגר בסעודות ולא אוכל אורז ועוף עם כולנו אז היא לא מסכימה שהוא יגיע
אנונימית
אני הייתי באמת בצורה הכי ילדותית מפסיקה לאכול גם בארוחות שישי רק על מנת שתבין שזה לא יכול לעבוד ככה בסוף זה בן זוג שלך ואת רוצה שהוא ירגיש בנוח, יש אופציה לבוא אליו אולי בזמן הזה? יכול להיות טוב
לא אשקר זה נשמע כמו תירוץ
אנונימית
נשמע לגמרי כמו תירוץ אמא שלך לא אוהבת אותו..
איזה אמא חוצפנית
וואו זה ממש מרגיז מפחיד ומאכזב אותי לשמוע את זה. בעיקר בגלל שיש לי הפרעת אכילה בשם ארפיד שזה סוג של בררנות קיצונית באוכל. ואצלי זה ממש קיצוני. וזה גם תמיד מפחיד אותי לספר לאנשים את זה וללכת עם חברים למסעדות כי אני לא אוכלת שם כלום... ולשמוע מה שאת מספרת, זה ממש לא בסדר. המושג 'בררנות באוכל' תמיד נשמע לאנשים כיאילו משהו ילדותי, ילד שמסרב לאכול משהו שיש בו חרדל או משהו. כאילו כמו אותו ילד בררן שלא רוצה לאכול משהו בגלל שזה פחות טעים/פינוק/לא יודעת מה. אבל יש אנשים שיש להם חוש טעם מאוד רגיש, יש כאלה שהחוש טעם שלהם כולכך רגיש ברמה שאם תביאי למישהו את השניצל האהוב עליו, בלי לספר לו שהחלפת שם מרכיב מסויים כשהכנת את השניצל, הוא יבין שמשהו השתנה רק בגלל הרגישות בחוש טעם שלו. הוא ממש ירגיש שמשהו שונה באותו שניצל, בלי שהוא ידע שבאמת היה משהו שונה, החוש טעם שלו כולכך רגיש שהוא מרגיש כל שינוי. יש כאלה. יש כאלה שאצלם זה קצת פחות קיצוני. ויש כאלה שזה לא קיצוני עד כדי כך, או כאלה שאין להם רגישות בחוש טעם בכלל, הנורמה של אנשים רגילים. אמא שלך לא מבינה את הסיבה לכך שהבן זוג שלך בררן באוכל. אם יש לו באמת רגישות ברמה מסויימת בחוש טעם, תנסי להסביר לה את איך שזה מרגיש ומה שהוא מרגיש עם זה, את הרגשות שלו לגבי איך שהוא חי ככה.
לצערי, רוב גדול של האוכלוסייה לא יודעים איך זה לחיות ככה ואת הסיבות שמרכיבות את הבררנות באוכל, הם ישר שופטים אותנו.
בסופו של דבר, בית של אמא חוקים של אמא.
כשתגדלו ואמא שלך תכיר אותו יותר ובתור בררן בעצמי הוא יפתח לעוד טעמים אין סיבה שלא, אם זה מאוד מציק הייתי נושם עמוק ומדבר על זה עם אמא
אנונימי
זה די מטומטם
תנסי לדבר איתה לשאול למה זה כלכך מפריע לה
תסבירי לה שאין לה מה להרגיש לא נעים
הוא אוכל מה שסבבה לו
והכל טוב וזה לא אחריות שלה
אנונימית
תגידי לו שיאכל מה רע לו
ולאמא שלך תגידי שזה לא אישי ושהוא אחלה ושיבוא
ולבן זוג שלך שינסה לשבור איתה את הקרח כזה
ההורים צריכים להתגמש
הם לא מתחתנים איתו, את כן
התחברות ל