שאלה לאנשים שמאמינים באלוהים.אתם באמת חושבים ברמה הלוגית והסטטיסטית שיש אלוהים או שזה נוח לכם להאמין בו וזה אולי פלסיבו?

גם וגם

ברור שיש מן הפלסיבו. אבל אני בטוח שךא במקרה שלי.
וכן לדעתי טענת היוצר היא ממש הגיונית. אחרי איזו שנה של אתאיזם וחקירה

אני חושב ויודע שיש אלוקים גם ברמה הרגשית הנשמתית הנפשית ברוחנית והגשמית וגם ברמה הלוגית הסטטיסטית רציונלית מחשבתית עם חשיבה ביקורתית

חד משמעית גם וגם. ברור לי לחלוטין שזאת אמונה שמשרתת אותי. אבל בנוסף לכך, יש תחושות ורגעים שאני לא מסוגלת לתת להם תשובה הגיונית חוץ מקיומו של אלוקים, ואני באמת אדם לוגי מאוד שלא מבסס את הטענות שלו על תחושות בלבד אף פעם. אבל אני כאדם לא יכולה לתפוס משהו אחר.

כן, זה גם הגיוני לי. אני אדם מאוד ריאלי ושכלתני, ובכל זאת או אולי בגלל זה אני מאמינה שיש אלוקים

אני באמת חושבת שזה הגיוני.

שואל השאלה:
אז אם זה פלסיבו איך זה עובד אצלכם ? כי אתם לא חושבים על זה ביום יום ומצאתם מנגנונים שמונעים מכם להתמודד עם הספקות שאולי אין בכלל אלוהים ?

מאמינה בכל ליבי ונפשי
יודעת בכל שיכלי ונשמתי
חוקרת ולומדת ושואלת ולא מפחדת להעלות ספקות ושאלות

שואל השאלה:
כאילו אני לא מאמין ואני אומר לעצמי אני מטוטמם שאני ממשיך לדבוק בחיים כי הרי אני כונן למלא דברים כמו מוות של אנשים שאני לא יכול לדמיין את הכדור הזה בלעדיהם
אני יודע שפסיכולוגיה חיובית עוזרת לקחת דברים בפרופרציות ואנשים שיודעים להיות אופטימים בלי חותמות ודברים ודעים הם יותר חזקים נפשית ויותר מרכזים משאבים להצלחה בחיים אבל מה לעשות אני לא כזה
קשה לי להיות אופטימי ולחשוב חיובי אם דברים לא נראים לי סבירים

^^^ הגיוני שיש מאמינים שלא באמת יודעים אבל הם גם לא צריכים לחקור כי הם מאמינים מב שנקרא אמונה פשוטה ולא כלכך מפותחת אבל זה מספיק להם. וכשבא להם ספקות הם מדחיקים את הספקות. כי זה לא משהו שמפריע להם בחיים והם גם מרגישים את האמונה.
ויש אנשים עם אמונה מפותחת יותר ובוגרת יותר שחקרו ולמדו והעמיקו ויהיה קשה לאתאיסטים לאתגר אותם.
אמונה באלוקים יכולה להיות דבר רציונלי מאוד ויכולה להיות דבר חסר כל ביסוס. תלוי בבן אדם

^^אתה בעצם היית רוצה מקור כוח שייתן לך את החוסן
אבל שיהיה ריאלי ומציאותי
כי אתה לא רוצה להשלות את עצמך?

שואל השאלה:
^בדיוק
כי אחר כך אם לא אז ההתרסקות תהיה כואבת ואני גם לא רוצה סתם לפתח ציפיות ולהיות מעורב רגשית במשהו ואז בסוף לא
אם הייתי מאמין באלוהים לפחות הייתי יכול להחזיק באמונה שמקסימום אחרי החיים האלה יהיה לי טוב

מעניין ומסובך
כי זה נראה שאתה רוצה אמת ניטרלית בלי רגשות וניפוחים
וטכנית בלי להאמין באלוקים או בחיים לאחר המוות אין אף אמונה או פסיכולוגיה שיכולות להקנות לך ביטחון מעבר למציאות
יש לי הרבה מסקנות והבנות מאוד מסודרות אבל זה ישמע מניפולטיבי
כשהגעתי למה שהגעתי בשכל וברגש באמת הכל כל כך הסתדר ונהיה הרמוני ריאלית.
אני לא יודעת מה דעותיך בנוגע לכך
אבל זה שלך באמת ותחקור במקומות הנכונים, לא רק כדי למצוא נחמה ועידוד אלא כדי למצוא אמת
ואל תוותר על אמת והיגיון אף פעם

צר לי אבל אתה די צודק, ללא אמונה באלוקים העולפ הזה הוא דטרמיניסטי לחלוטין.
הרי העולם הזה הוא כולו נסיבתי וכולנו עושים טעויות לפי נסיבות החיים שלנו ככה שאין לנו באמת בחירה באמת בכלום. הכל נגזר עלינו מראש. אבל כשאתה מאמין באלוקים אז אתה גם מאמין בהשגחה ומאמין בנס ולכן אתה מעל המציאות. הטבע הוא דטרמיניסטי לחלוטין ואם אתה מאמין באלוקים אז יש לך בחירה ויש סיכוי גם שלמרות שכל הטבע נגדך עדיין המציאות תבוא לטובתך כי אלוקים יכול לעשות נס. (אם בא לו)

הייתי אתאיסט.
ואז הבנתי שהשתגעתי.

לכל דבר יש משהו שקדם לו.
אז למה לעולם לא ?
הרי רמת הסידור - מעידה על מסדר.

אתה תיכנס לאירוע - אתה תבין שיש אנשים שסידרו שם לפני.
אני לא אמור להכיר את אותם אנשים שסידרו את האולם,אבל בוודאות מישהו סידר.

כי דבר מסודר,לא יכול להסתדר לבד.

אז חקרתי ומצאתי הרבה הוכחות.

אחת ההוכחות מאלפים הוא הזמן.

לפי המדע,שנוצר החומר - נוצר הזמן.
בלי חומר לא יכול להיות זמן.
גילו את זה רק לא לפני הרבה זמן.

תורת ישראל כתבה את זה לפני 3339:
בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ.
בראשית א', א'

בראשית - הזמן.
ברא אלוקים - את השמיים ואת הארץ.
החומר.
פלאי פלאי פלאים.

כע