למה אנשים מבוגרים בקושי סובלים מבעיות לגבי הדימוי העצמי או המראה החיצוני שלהם? באיזה גיל אתה פשוט מבין שזה כל כך לא משמעותי?

אצל כל אחד זה שונה
יש כאלה שתמיד אכפת להם מזה

זה תמיד משמעותי, אבל אנחנו מקבלים יותר את עצמנו כפי שאנחנו אחרי שמתחתנים ויולדים. מרכז העניין וההתעסקות עובר לילדים.

זה מתחיל בגיל ההתבגרות ובסיומו זה פשוט קטן, אף שלא אצל כולם.

כי הדימוי עצמי הוא בעיקר בגיל ההתבגרות.