2 תשובות
o תוצאות המרד הגדול וחורבן בית המקדש (66-70 לספירה)
1. חורבן המרכז הרוחני והמדיני- חורבן בית המקדש שהיווה מרכז דתי ולאומי של כל העם היהודי. הרס המקדש נתפס כהוכחה שה' מאס בעמו בשל חטאיו. חטאיו של העם-עם המקדש. במקדש שרת הכהן הגדול, שם ישבה הסנהדרין, לשם הביאו האיכרים את ביכוריהם, לשם עלו לרגל שלוש פעמים בשנה. חורבן המקדש יצר מצב בו לא ניתן להקריב קורבנות לה' ואין אפשרות לכפר על עוונות.
2. הרס דמוגרפי- בזמן המרד נהרגו מאות אלפי יהודים ושבויים רבים נלקחו לרומא, לשמש גלדיאטורים בזירה. אחרים נשלחו לעבודות כפייה ורבים נמכרו לעבדים.
3. הרס כלכלי- הנזק הכלכלי היה עצום בעיקר למשק החקלאי.
הרומאים: א. שרפו את שדותיהם של היהודים.
ב. הרסו בתים.
ג. גדעו יערות על מנת להכין עצים למצור.
ד. הפקיעו אדמות לצרכים הפרטיים של הקיסר, ולצרכי הקיסר הרומאי.
ה. אדמות נמכרו לאזרחים רומיים.
ו. אדמות היהודים הוחכרו לאיכרים וליהודים ששיתפו פעולה עם הרומאים.
ז. על הקרקעות שלא הופקעו חויבו היהודים לשלם מס קרקע כבד.
ח. הוטל "מס היהודים" על כל יהודי בא"י ובתפוצות- מס זה בא לבטא את ניצחון
אלוהי רומי על אלוהי ישראל, והיהודים נאלצו לשלמו רק בגלל היותם יהודים.
4. הרס המוסדות היהודיים- החורבן חיסל את ארבעת היסודות של האומה היהודית:
א. הרס העיר ירושלים- חורבן העיר ירושלים מקור חיותו של העם היהודי. הרס ירושלים היה הרס ההוויה הדתית לאומית של העם.
ב. הרס הסנהדרין – בית הדין העליון בו ישבו 71 מחכמי ישראל. הסנהדרין ישבה בבית המקדש. הסנהדרין הייתה הסמכות העליונה בענייני דת ומשפט. הסנהדרין הייתה חלק חשוב מההנהגה של היהודים ואיבדה את סמכותה עם החורבן.
ג. הרס הכהונה הגדולה- למרות ההידרדרות המוסרית של הכהונה הגדולה, היא סימלה את האוטונומיה הדתית-לאומית של העם וריכזה את הסמכות הרוחנית. עם חורבן מקדש הכהונה הגדולה אבדה את סמכותה הרוחנית שנבעה מעבודת המקדש.
ד. הרס המקדש- נתפס שה' מאס בעמו נטש אותו ולא עצר את החורבן. המקדש היה מרכז חייו של העם היהודי- "עם המקדש". במקדש שירת הכהן הגדול-המנהיג. במקדש ישבה הסנהדרין-בית דין עליון. למקדש שלחו יהודי התפוצות את תרומותיהם. למקדש הביאו האיכרים את ביכוריהם שלוש פעמים בשנה. חורבן המקדש יצר מצב בו אי אפשר להקריב קורבנות ולכן גם אי אפשר לכפר על עוונות. כלומר, כל הפולחן היהודי נעצר!
5. אובדן המנהיגות הדתית- ההנהגה היהודית המסורתית שהורכבה מהכהונה הגדולה, עשירי ירושלים ומשפחת הורדוס נעלמו, משום שנפגעו גם מהרומאים וגם מהקנאים שבמלחמות האחים הוציאו להורג את כל בני המעמדות העליונים.
6. שינוי במעמדה של יהודה לאחר החורבן- יודאה הפכה לפרובינציה שלא חלק מסוריה. בירתה נשארה קיסריה.
לאחר החורבן לא הכירה רומא בזכותו של העם היהודי לשבת בא"י, ולא ראתה בא"י ארץ של היהודים. היהודים היו נתינים חסרי זכויות. רומא הציבה נציב- מושל במעמד סנטור. הנציב פיקד על הצבא הרומי בארץ. שמר על סדר וביטחון, מנע מרד והקפיד על גביית המיסים.
לסיכום: חורבן בית המקדש עורר שאלות לגבי המשך הקיום היהודי. האם יש אפשרות להמשיך את קיום העם היהודי ללא מקדש? כיצד להמשיך בעבודת הקודש ללא מקדש? איזו הנהגה חדשה תקום?
1. חורבן המרכז הרוחני והמדיני- חורבן בית המקדש שהיווה מרכז דתי ולאומי של כל העם היהודי. הרס המקדש נתפס כהוכחה שה' מאס בעמו בשל חטאיו. חטאיו של העם-עם המקדש. במקדש שרת הכהן הגדול, שם ישבה הסנהדרין, לשם הביאו האיכרים את ביכוריהם, לשם עלו לרגל שלוש פעמים בשנה. חורבן המקדש יצר מצב בו לא ניתן להקריב קורבנות לה' ואין אפשרות לכפר על עוונות.
2. הרס דמוגרפי- בזמן המרד נהרגו מאות אלפי יהודים ושבויים רבים נלקחו לרומא, לשמש גלדיאטורים בזירה. אחרים נשלחו לעבודות כפייה ורבים נמכרו לעבדים.
3. הרס כלכלי- הנזק הכלכלי היה עצום בעיקר למשק החקלאי.
הרומאים: א. שרפו את שדותיהם של היהודים.
ב. הרסו בתים.
ג. גדעו יערות על מנת להכין עצים למצור.
ד. הפקיעו אדמות לצרכים הפרטיים של הקיסר, ולצרכי הקיסר הרומאי.
ה. אדמות נמכרו לאזרחים רומיים.
ו. אדמות היהודים הוחכרו לאיכרים וליהודים ששיתפו פעולה עם הרומאים.
ז. על הקרקעות שלא הופקעו חויבו היהודים לשלם מס קרקע כבד.
ח. הוטל "מס היהודים" על כל יהודי בא"י ובתפוצות- מס זה בא לבטא את ניצחון
אלוהי רומי על אלוהי ישראל, והיהודים נאלצו לשלמו רק בגלל היותם יהודים.
4. הרס המוסדות היהודיים- החורבן חיסל את ארבעת היסודות של האומה היהודית:
א. הרס העיר ירושלים- חורבן העיר ירושלים מקור חיותו של העם היהודי. הרס ירושלים היה הרס ההוויה הדתית לאומית של העם.
ב. הרס הסנהדרין – בית הדין העליון בו ישבו 71 מחכמי ישראל. הסנהדרין ישבה בבית המקדש. הסנהדרין הייתה הסמכות העליונה בענייני דת ומשפט. הסנהדרין הייתה חלק חשוב מההנהגה של היהודים ואיבדה את סמכותה עם החורבן.
ג. הרס הכהונה הגדולה- למרות ההידרדרות המוסרית של הכהונה הגדולה, היא סימלה את האוטונומיה הדתית-לאומית של העם וריכזה את הסמכות הרוחנית. עם חורבן מקדש הכהונה הגדולה אבדה את סמכותה הרוחנית שנבעה מעבודת המקדש.
ד. הרס המקדש- נתפס שה' מאס בעמו נטש אותו ולא עצר את החורבן. המקדש היה מרכז חייו של העם היהודי- "עם המקדש". במקדש שירת הכהן הגדול-המנהיג. במקדש ישבה הסנהדרין-בית דין עליון. למקדש שלחו יהודי התפוצות את תרומותיהם. למקדש הביאו האיכרים את ביכוריהם שלוש פעמים בשנה. חורבן המקדש יצר מצב בו אי אפשר להקריב קורבנות ולכן גם אי אפשר לכפר על עוונות. כלומר, כל הפולחן היהודי נעצר!
5. אובדן המנהיגות הדתית- ההנהגה היהודית המסורתית שהורכבה מהכהונה הגדולה, עשירי ירושלים ומשפחת הורדוס נעלמו, משום שנפגעו גם מהרומאים וגם מהקנאים שבמלחמות האחים הוציאו להורג את כל בני המעמדות העליונים.
6. שינוי במעמדה של יהודה לאחר החורבן- יודאה הפכה לפרובינציה שלא חלק מסוריה. בירתה נשארה קיסריה.
לאחר החורבן לא הכירה רומא בזכותו של העם היהודי לשבת בא"י, ולא ראתה בא"י ארץ של היהודים. היהודים היו נתינים חסרי זכויות. רומא הציבה נציב- מושל במעמד סנטור. הנציב פיקד על הצבא הרומי בארץ. שמר על סדר וביטחון, מנע מרד והקפיד על גביית המיסים.
לסיכום: חורבן בית המקדש עורר שאלות לגבי המשך הקיום היהודי. האם יש אפשרות להמשיך את קיום העם היהודי ללא מקדש? כיצד להמשיך בעבודת הקודש ללא מקדש? איזו הנהגה חדשה תקום?
יש חלוקה לתחומים: תחום מדיני, תחום כלכלי, תחום חברתי, תחום דתי-רוחני, ותחום דמוגרפי. זה ממש ממש ארוך ואני חייבת ללמוד אז אני לא יכולה להעתיק לך הכל מהסיכומים שלי.. תחפשי בגוגל על כל תחום.. יש את זה בכל מיני אתרים.. ואם תצטרכי עזרה תשאלי אותי בפרטי בהצלחה:)
באותו הנושא: