אני לא מצליחה ללכת היום

תאמיני לי אני יותר דיכאוני ממך. אבל אין מה לעשות זורמים

הורים יודעים?

אם את רוצה אספר לך בפרטי אבל אני חייב פרח כדי שאוכל להתכתב איתך. יש לי רק 9 פרחים

שואל השאלה:
תספר לי מה?
תגובה ראשונה זן לא תחרות ואין לך שום דרך לדעת את זנ

לא עושה איתך תחרות אבל גם לי רע ואפשר לפרוק

מי יודע על זה? את בטיפול כלשהו?

השאלה אם זה משהו שקורה בדרך כלל והיום יש משהו באמת דחוף שחובה ללכת
במידה וזה כך אפשר ללכת רק בשביל ספציפית לסיים את מה שחייבים היום ובהמשך מחר נגיד להתייעץ עם ההורים על זה

שואל השאלה:
זה לא רק היום.. זה תמיד.. אויב שתמיד נמצא שם.. תמיד אני צריכה לריב עם עצמי נמאס לי

כן, דיכאון של לא להצליח לקום ולצאת מהבית לא נשמע כמו דכאון שפשוט עובר יום למחרת... השאלה מי יודע על זה? על דבר כזה כדאי שהמורים או לפחות המחנכת תדע כדי שיבינו ויוכלו להתחשב בהתאם במערכת הזו ולעזור במידת הצורך וכדאי גם שההורים ידעו כדי שיוכלו לעזור לך לטפל בזה. היום יהיה מה שיהיה אבל זה משהו שלטווח הארוך את צריכה להתמודד איתו ואת לא צריכה לעשות את זה לבד, זה נשמע מסוג הדברים שהתמיכה מהאנשים מסביב יכולה להיות מכריעה בהם ובאופן כללי זה מאוד מאוד קשה לעבור את זה לבד.

מה נגיד עם ספורט למשל, ריקוד, דברים בסגנון הזה? ניסית לעשות דברים כאלה אולי בשביל טיפה להניע את הגוף להזרים את הדם, זה עוזר לדיכאון