אני שלוש שנים בחטיבת ביניים,ולא הכרתי חברה חדשה אחת,שבאמת הייתה חברה,אני בכיתה ט והייתי כל השנה לבד.

גם לא רציתי להכיר אף אחד..נפגעתי יותר מדי,ולא הגיעו לי חברים,אני חרא של ילדה,וחרא של חברה.סבלתי יותר מדי השנה,ואני עולה לתיכון שנה הבאה.אתם באמת חושבים שיש טעם למצוא חברים?נשארו רק שלוש שנים,בזבזתי שלוש שנים בלהיות בשקט,בזמן שילדים אחרים אספו מיליון חוויות עם חברים אמיתיים,ואני ישבתי בצד וסבלתי,שלוש שנים.יש טעם למצוא חברים רק לשלוש שנים בתיכון?ממילא כולם מצאו את החברים שלהם והסתדרו רק אני בפער,אני אף פעם לא יוכל להגיד שנהנתי בבית ספר כמוהם ,פיספסתי שלוש שנים,החמצתי הכל,והם לא.