איך הייתם מתמודדים עם אח כזה?

קודם כל, ההורים אוהבים אותו יותר כי תמיד לי מעירים ולו תמיד נותנים לעשות מה שבא לו.
דבר שני, הוא מצליח בלימודים והלך ללמוד בתיכון שלא הכי קלאסי למשפחה.
הוא עשה 5 מתמטיקה, אנגלית, מדעי המחשב, אלקטרוניקה, ביולוגיה והוציא תעודת בגרות עם ממוצע גבוה
הוא הולך להמון מקומות ומכיר מלא אנשים, ומתקבל לעבודות משרדיות שוות למרות שהוא רק בן 18 ואני במקרה הטוב יהיה מוכר בקסטרו
מבחינת אופי הוא מתנשא ובקורתי עלי ועל כל העולם אבל הוא אופטימי וחייכן כזה וכל הזמן בא אלי עם כאילו בקורת בונה לאיך לעשות את החיים שלי מאושרים כמו שלו כי הוא יודע שאני בדכאון ובתכלס הוא סתם מרסק אותי כי אני לא הוא לעזאזל
הוא טס עם חברים עכשיו גם, לא על חשבון ההורים
וההורים גם כל הזמן נותנים לו כסף כשהוא מבקש וסומכים עליו, ועלי כל פעם שאני מבקש זה שנים להגיד להם שאני צריך כסף
הוא יכול פשוט לגשת אליהם להגיד שהוא צריך כסף בשביל עצמו והם יתנו לו בלי לשאול שאלות, אבל אם אני מבקש כסף זה חייב להיות עם תירוץ שזה לא בשבילי חס וחלילה כי הם לא יתנו לי סתם ככה

אז אני מתוסכל כי אני רוצה את כל הדברים שיש לו אבל אין לי סיכוי. יכול להיות אח גדול גרוע יותר??? גם הוא תמיד כשהוא אומר את הדעות שלו אז כולם שומעים ומקשיבים ואצלי זה פשוט "שוב הוא מדבר" כזה