הכלבה שלי נפטרה ....

הכל בסדר אהובה זה קורה
את יכולה אולי לאמץ כלבה אחרת כדי לתת לך את ההרגשה כמו שהיא נתנה לך

אוף אני ככ מבינה אותך, משתתפת בצערך. תחשבי שהיא שומרת עלייך מרחוק

אמאלה מוזמנת לדבר איתי בפרטי מתי שאת רוצה , משתתפת בצערך . אני יודעת איך זה מרגיש לצערי❤

אולי תאמצי כלב או כלבה? זה יעזור מאוד (אני עשיתי את זה) וזה ממש עוזר

אני יכולה להבין שאת במצב של ''הלם'' כרגע שאת עדיין לא לגמרי מעכלת מה קרה... אולי אני טועה אבל זה מה שאני חושבת, ויותר מאוחר את כנראה תבכי, והרבה.
אני נורא מצטערת לשמוע❤
אולי עוד כמה זמן תדברו כל המשפחה ביחד ותאמצו גור חדש למשפחה?
זה יכול לעזור בלהפיג את הצער...
תחשבי על הרגעים המאושרים שלה ועל השנים השמחים שהיא העבירה איתכם, ככה שהחיים שלה לא התבזבזו

יואו איזה עצוב

תקשיבי הכלבה שלי נדרסה לפני 2 שבועות בערך אני עדיין לא מתאוששת ולא יודעת אם איי פעם אני יפסיק לבכות כל יום אני בוכה כי גדלתי איתה מאז שאני זוכרת היא הייתה כשהייתי קטנה תמיד מלווה אותי לגן ולפעמים כי היא ידעה את הדרך לגן שלי היא הייתה פתאום באמצע היום נכנסת לקחת אותי וכל הילדים צורחים ואני צריכה להוציא אותה... ובזמן הבית ספר כל הזמן הייתי הולכת איתה והיא הייתה מחכה לי מאחורי הסורגים ובזמן החטיבה של עכשיו היא הייתה מחכה לי בתחנה שאני יחזור וילך בכל מצב היא הייתה איתי היא הייתה באמת החברה הכי טובה שלי והיא הייתה גם ממש חכמה אף פעם לא שמתי לה חגורה רק קולר אפילו כשיצאתי עם חברות הייתי חייבת להביא אותה כי היא בחיים לא עזבה אותי לבד היא הייתה משתגעת כשאני לא נמצאת. ביום של הדריסה היא ליוותה אותי לתחנה היא תמיד חוזרת הבייתה לבד אחר שהיא מלווה אותי והנהג הגיע הוא עשה סיבוב בכיכר כזה כדי לאסוף ילדה אחרת שברחוב הבא ואז הוא עצר ואני לא הבנתי הוא קרא לי אני באתי ראיתי אותה שוכבת על הכביש פצועה צרחתי ונפלתי על הכביש צרחתי כל כך חזק שאני לא שמעתי את עצמי הרגשתי ממש כאילו אני להתעלף ולא הרגשתי טוב הרמתי אותה למדרכה בנתיים הנהג נסע עם התיק שלי ושאר הדברים ואני ממשיכה לצרוח את נשמעתי כמה שכנים שלי באו לעזור לי חלק מהם גם בכו כי היא גם הייתה חשובה להם לא כשהרמתי אותה הרגשתי כאילו אין לה עצמות והייתה קרה יותר אני לא יכולה לפרט יותר... על המקרה אבל כל המשפחה שלי בכתה בלי סוף אני לא אכלתי אבל שתתי כי הכריחו אותי לא דיברתי עם אף אחד לא הראתי סימן של חיים ולא נגעתי בטלפון כי כל הטלפון שלי בכל מקום מלא בתמונות שלה כל הראש שלי כל החיים שלי היה כל הזמן היא כל המחשבות שלי היו עלייה אני כל הזמן בוכה החברות שלי הן היחידות שהצליחו להרים אותי מזה והחתולה שלי המליטה לא ממזמן שזה גם גם משמח אבל קשה לי שהיא לא ישנה יותר איתה אני כל הזמן שומעת אותה וחולמת עלייה ובחלומות שלי אני יודעת שהיא אמורה להיות מתה אבל היא חייה שם והיה לי גם חלומות ממש מוזרים והזויים מאז גם הטראומה הזאת וההרגשה של לראות אותה שוכבת על הכביש חסרת חיים ופצועה באמת שזה היה מפחיד... סליחה על החפירה. מתי שהיא מתה היא הייתה בת 12...

זה מאוד עצוב ואני משתתף בצערך.
אבל לפחות את יכולה להתנחם בעובדה שתמיד ישאר לך הזיכרון ממנה.
אני בטוח שהיא הייתה כלבה נאמנה וטובה ואני בטוח שאהבת אותה.
אני יודע שלא יהיה לך קל ליתגבר על זה כי את איבדת חבר שהיה לך בחיים וזה תמיד קשה.
בברכה,
amb

משתתפת בצערך גם לי יש כלב וזה באמת החבר הכי טוב שלי...קשה לי לתאר את הכאב שלך,רק שתהיי חזקה ומותר לך לבכות חמודה...ותמיד תוכלי לאמץ עוד אחד למרות הקושי והידיעה שכלב זה בן אדם...אם את רוצה לפרוק עוד תשלחי לי הודעה:)
נ.בעובדה מצחיקה -המדובב של מיקי מאוס והמדבבת של מיני מאוס היו נשואים במציאות.

משתתפת בצערך