אני נכנסת לחרדות ולחץ מסיבה אחת, אשמח אם תעזרו לי (הסבר למטה)

תקשיבי בקיץ שבין כיתה ז' לח' ואפילו קצת אחריי, זה קרה לי גם ואני פשוט לא הייתי יכולה להפסיק לחשוב על זה וכל פעם שמישהו דיבר איתי לא משנה מי הייתי חושבת על מוות ברמה שאם ההורים שלי היו מדברים איתי הייתי דקה אחרי השיחה מסתגרת בחדר ובוכה את חיי אז אני מבינה על מה את מדברת אבל את באמת באמת!! מוזמנת לכתוב לי בפרטי ולדבר איתי על זה או לפחות למצוא מישהו לשתף איתו את זה כי אני מזדהה איתך ולי לא היה עם מי לדבר על זה ונאלצתי לצאת מזה לבד, למרות שזה היה קשה (לא מומלץ בכלל לשמור בבטן).
אם את רוצה לדעת איך אני יצאתי מזה בלי לדבר בפרטי- פשוט מצאתי תחביבים אחרים, הפסקתי לחשוב על זה ולקבל את זה והבנתי שלבכות לא יאריך את החיים שלי ושל כל מי שאני מכירה לנצח וכדאי פשוט להתעורר על החיים ולעשות משהו עם עצמנו במקום לבזבז את הזמן שלנו במרמור ובעצב על מה שיקרה "אחריי", תחייכי הרבה ולאט לאט את באמת תהיי שמחה וכמו שהיית לפני שחשבת על המוות חשוב לא להישבר ולהיכנס למחשבה הזאת כן יכולה לחשוב על זה כי זה לא יעזור להדחיק אבל לא יותר מידי, לדעת לעשות הפסקה ולעשות משהו שישמח אותך
אם את רוצה את מוזמנת לכתוב לי בפרטי מה שבא לך ואני לא אשפוט כי אני מבינה את המצב שלך.
אני לא כל כך מתמצאת באתר כי חזרתי לפה רק לאחרונה אחרי שנתיים שלא נכנסתי לסטיפס,
אבל אם אפשרי תכתבי לי הודעה קשה להתמודד עם זה לבד3>

אבל את כולה בת 13, מה יגידו אנשים בני 80? אני בטוחה שאם תשאלי אותם אם הם היו רוצים לחיות לנצח הם היו אומרים לך שלא, כי הם הספיקו הכל בחיים ועשו כל מה שהם רצו, אז במקום לחשוב על זה תתחילי להנות ממה שיש לך ותהני מהחיים..

לא לחשוב על זה,
להגיד שאין דבר כזה ופשוט לא לחשוב על זה,
לפרוק גם עוזר תנסה/תנסי לפרוק אם מישהו/מישהי קרוב/קרובה אלייך,
שמחתי לעזור,
yolo