הייתם נהנים מסיפור שכתוב בצורה הזאת?

"קום." הוא שמע אותו אומר. להארי לא באמת היה אכפת, הוא הכניס את רגליו לבריכה הקרה ששלחה גלי צמרמורת לחזהו. הרגל שלו התקררה במים כמו תמיסה, והדגים חגו סביב רגליו כמו שעון. "כדאי שנלך..." הארי הרים את ראשו לשמשות הכחולות היוקדות מעליו, הלא הם היו עיניו של טים, שנראו רציניות כשאמר " מתחיל להיות מאוחר. "
"מאוחר. חה. כאילו זה לא מספיק שאני רחוק מההורים שלי, עכשיו אתה מנסה להחליף אותם ולהגיד לי מה לעשות, " אמר ועיקם את פיו, הוא תפס את קצוות הדשא עם אצבעותיו כמו מלחציים כאילו זה הסיכוי האחרון שלו לאחוז במשהו נגד סופה מתקרבת, "אף אחד לא אומר לי מה לעשות."
"חאלס, אתה לא עוזר לנו. " טים הרים את קולו, והארי שמע את התפצחות הזרדים מתחת לרגליו. הוא נשמע כועס. הפעם באמת.
"מתי אני כן עוזר?"
"בדיוק. אף פעם."

*אחר כך יש סוג של ריב בהמשך*

אשמח לשמוע מה אתם חושבים