13 תשובות
מורים למתמטיקה:
עם המוח שלך אי אפשר לעשות יותר מ3 יחידות.
יש לך פרצוף של אחד שצריך תגבור.
אם לא תיקח מורה פרטי לא תהיה לך בגרות.
שיחנקו..5 יחידות סופי 95 בלי שום עזרה.
עם המוח שלך אי אפשר לעשות יותר מ3 יחידות.
יש לך פרצוף של אחד שצריך תגבור.
אם לא תיקח מורה פרטי לא תהיה לך בגרות.
שיחנקו..5 יחידות סופי 95 בלי שום עזרה.
ואוו איזה מורים חארות
המורה שלי במתמטיקה כיתה ד אמרה לי שלא יצא ממני כלום בתחום המתמטיקה
i mean she was right אבל אני מוצלחת בכל שאר המקצועות עם התנדבות במדא
i mean she was right אבל אני מוצלחת בכל שאר המקצועות עם התנדבות במדא
"תגידי מה את טיפשה" בכיתה ב שבאתי למורה (מחליפה) ולא הבנתי את השאלה שהייתה עשר ועוד חמש. אה והעיפו אותה מביצפר כי אמרה את זה לעוד ילדים קטנים ומסכנים שלא יודעים כלום
היה לנו שנה שעברה איזה מבחן במתמטיקה שהתקשתי בו ובשיעור שהמורה עברה עליו, היה תרגיל קצת ארוך שטעיתי בו והיא התחילה לצעוק ולהתלונן בכיתה שזה לא בסדר שהיו כמה שלא הצליחו וכל זה
בסוף השיעור היא באה אליי לשולחן כועסת ממש ואמרה לי "את מבינה שדיברתי עלייך עם התרגיל הזה? מה חשבת לעצמך?!" היא פשוט צעקה עליי
ואז היא הלכה ופשוט הייתי בהלם ואחר כך גם בכיתי קצת ובאמת שממש השקעתי במבחן והיא פשוט היתה מגעילה
בסוף השיעור היא באה אליי לשולחן כועסת ממש ואמרה לי "את מבינה שדיברתי עלייך עם התרגיל הזה? מה חשבת לעצמך?!" היא פשוט צעקה עליי
ואז היא הלכה ופשוט הייתי בהלם ואחר כך גם בכיתי קצת ובאמת שממש השקעתי במבחן והיא פשוט היתה מגעילה
אנונימית
שואל השאלה:
אני בהלם ^ מורים רעים
אני בהלם ^ מורים רעים
אנונימית
המורה שלי המחנכת בכיתה ו אמרה לי שאני מפגרת ואני עושה בושה לכיתה שלנו ובנוסף גם שלחה אותי לקבוצה הכי נמוכה באנגלית שלמדו שם את הabc בפאקינג כיתה ו . שתיחנק מז*ן כי עכשיו אני חמש יחידות אנגלית ובין הכי מתקדמות בכיתה ובנוסף ממוצע 90 של כיתה י ו100 בבגרות במתמטיקה (תאמת שהכל בזכות כיתת מב"ר ) מצידי הכל*ה הזאתי יכולה להישרף בגיהנום , היא גרמה לי לחשוב שאני לא שווה כלום ובגללה עכשיו יש לי בעיות נפשיות ואני עדיין לא חושבת שאני מספיק טובה והכל בגללה
שואל השאלה:
וואו . מורים יכולים להיות רעים כל כך לפעמים
וואו . מורים יכולים להיות רעים כל כך לפעמים
אנונימית
שאני מחבלת
המורה לאומנות.
אני לא אוהבת אומנות (חוץ מציור, בהמשך אפרט למה), כי ככה נולדתי. אני לא כל כך יודעת להסביר למה. זה לא מרגיע אותי, וזה משעמם אותי. אני לא מבינה למה צריך את המקצוע הזה, זה לא מתמטיקה/אנגלית שאם לא נלמד את המקצועות האלה, נהייה כביכול "בורים". אני יכולה לגדול ולהתפתח מבלי לדעת להיות ואן גוך או אומן אחר.
אבל אני תלמידה טובה, וזרמתי.
הבעיה שהמורה... תראו.
אני ילדה יצירתית, אני לא אוהבת לעזור בדיוק על פי ההוראות, אני אוהבת לשלב ולגוון בין רעיונות שיש לי בראש.
היא מראה לנו איך מציירים ציפור - אני מוסיפה לה נוצות וכנפיים ארוכות יותר.
היא מראה לנו איך מציירים כד - ציירתי אותו בצבעי שמן.
היא מראה לנו איך מציירים כל מיני דברים, ובכל הפעמים אני לא בסדר. אפילו כשציירתי את עצמי זה לא היה בסדר!!!! ואני מכירה את עצמי *הרבה* יותר טוב מכולם.
ובכל הפעמים אני לא בסדר רק כי אני קצת יצירתית.
וכשעשינו פעילויות של פיסול, לכלכתי קצת... והיא צעקה עליי לנקות וכל פעם הקשבתי לה, באיזה שלב כבר התעצבנתי ואמרתי לה שהיא לא מסבירה לי טוב ושככה נולדתי, שאני לא יודעת לצייר כמוך ולפסל כמו כולם, ובמקום לצעוק עליי היא צריכה לקבל את זה, ולהסביר לי קצת יותר טוב. היא צעקה שטויות שאני כבר לא זוכרת...
והייתה לה מועדפות לתלמידים, זה היה כל כך שקוף.
את הבנות שאהבו לצייר וציירו "יפה" כביכול, היא אהבה וחיבקה והציגה את הציורים שלהן בפני כל הכיתה.
ואותי? היא לא אהבה, ואת כל הבנים שלא אהבו לצייר היא האשימה כל הזמן ורשמה להם הפרעות. אפילו היא לא רצתה להציג ציורים שלנו מול בית ספר.
יום אחד היא העליבה אותי מאוד, היא חצתה כל גבול. עזרתי לילדה אחת לצייר במכחול, והיא צעקה עליי כמו חיה שאני לא מציירת יפה ונכון. ממש נבהלתי ואני מודה... צעקתי עלייה בחזרה שככה אני מציירת ושממילא כל השולחנות מלוכלכים וכולם מלכלכים ורק לי היא מעירה, ואם היא כל כך רוצה אני אנקה. היא צעקה לי לא לנקות ולשבת בצד, זה מה שעשיתי. ואז אחרי חמש דקות אני אמרתי מילה אחת, היא אמרה שהיא נותנת לי הפרעה. יצאתי מהכיתה בסערה ומאז לא נכסנתי לשיעורי אומנות. היו פעמים שישבתי בחוץ וציירתי לעצמי, היו פעמים שלא אמרתי לה את זה בכלל, ושבועיים אחרי המקרה אני הבנתי ממנה שהיא לא שכחה מה קרה וביקשתי ממנה לצאת ולא להשתתף.
פשוט סיוט.
אני לא אוהבת אומנות (חוץ מציור, בהמשך אפרט למה), כי ככה נולדתי. אני לא כל כך יודעת להסביר למה. זה לא מרגיע אותי, וזה משעמם אותי. אני לא מבינה למה צריך את המקצוע הזה, זה לא מתמטיקה/אנגלית שאם לא נלמד את המקצועות האלה, נהייה כביכול "בורים". אני יכולה לגדול ולהתפתח מבלי לדעת להיות ואן גוך או אומן אחר.
אבל אני תלמידה טובה, וזרמתי.
הבעיה שהמורה... תראו.
אני ילדה יצירתית, אני לא אוהבת לעזור בדיוק על פי ההוראות, אני אוהבת לשלב ולגוון בין רעיונות שיש לי בראש.
היא מראה לנו איך מציירים ציפור - אני מוסיפה לה נוצות וכנפיים ארוכות יותר.
היא מראה לנו איך מציירים כד - ציירתי אותו בצבעי שמן.
היא מראה לנו איך מציירים כל מיני דברים, ובכל הפעמים אני לא בסדר. אפילו כשציירתי את עצמי זה לא היה בסדר!!!! ואני מכירה את עצמי *הרבה* יותר טוב מכולם.
ובכל הפעמים אני לא בסדר רק כי אני קצת יצירתית.
וכשעשינו פעילויות של פיסול, לכלכתי קצת... והיא צעקה עליי לנקות וכל פעם הקשבתי לה, באיזה שלב כבר התעצבנתי ואמרתי לה שהיא לא מסבירה לי טוב ושככה נולדתי, שאני לא יודעת לצייר כמוך ולפסל כמו כולם, ובמקום לצעוק עליי היא צריכה לקבל את זה, ולהסביר לי קצת יותר טוב. היא צעקה שטויות שאני כבר לא זוכרת...
והייתה לה מועדפות לתלמידים, זה היה כל כך שקוף.
את הבנות שאהבו לצייר וציירו "יפה" כביכול, היא אהבה וחיבקה והציגה את הציורים שלהן בפני כל הכיתה.
ואותי? היא לא אהבה, ואת כל הבנים שלא אהבו לצייר היא האשימה כל הזמן ורשמה להם הפרעות. אפילו היא לא רצתה להציג ציורים שלנו מול בית ספר.
יום אחד היא העליבה אותי מאוד, היא חצתה כל גבול. עזרתי לילדה אחת לצייר במכחול, והיא צעקה עליי כמו חיה שאני לא מציירת יפה ונכון. ממש נבהלתי ואני מודה... צעקתי עלייה בחזרה שככה אני מציירת ושממילא כל השולחנות מלוכלכים וכולם מלכלכים ורק לי היא מעירה, ואם היא כל כך רוצה אני אנקה. היא צעקה לי לא לנקות ולשבת בצד, זה מה שעשיתי. ואז אחרי חמש דקות אני אמרתי מילה אחת, היא אמרה שהיא נותנת לי הפרעה. יצאתי מהכיתה בסערה ומאז לא נכסנתי לשיעורי אומנות. היו פעמים שישבתי בחוץ וציירתי לעצמי, היו פעמים שלא אמרתי לה את זה בכלל, ושבועיים אחרי המקרה אני הבנתי ממנה שהיא לא שכחה מה קרה וביקשתי ממנה לצאת ולא להשתתף.
פשוט סיוט.
אנונימית
שלא תהיה לי בגרות
אנונימית
ימכוערת
אל תלמדי בכלל
אל תלמדי בכלל
אני ממש מאוכזבת ממך
באותו הנושא: