לא טוב לי נפשית ואני לא יודעת מה לעשות....אני ממש חסרת אונים

שואל השאלה:
עברתי מישראל לאירופה במרץ

שואל השאלה:
לא משנה בטח אני סתם עייפה ואני מדברת שטויות אני צריכה להודות שעברתי מישראל סתכלו מה הולך בישראל אצלי הרבה יותר טוב עם כל הקושי ההורים שלי שילמו מיליונים שאני יגור בבית 3 קומות עם חצר ענקית שכנה עם סוסים ושיהיה לי תוכים ארנבים כלב מאשר בישראל שהיה לי דירת 4 חדרים עם כלב......

שואל השאלה:
אין פה סגר אבל אני לא יכולה לצאת מהכפר ואני לא מבינה שפה כדי לדבר...אף אחד פה כמעט לא מבין עברית וגם אין פה ילדים ממש חוץ מפעוטות ומניקול שהיא שכנה שלי אבל לא יוצא לנו להפגש כי זה מביך כזה אבא שלה עושה לנו עבודות בגינה מנקה לנו ת'אח...(כמובן בתשלום)

שואל השאלה:
בעיקר כי נגיד בישראל כל יום הייתי נפגשת עם חברות הייתי הולכת לחברות הייתי מביאה חברות היה לי חבר אבל נפרדנו כי לא רצינו לנהל קשר בשלט רחוק

שואל השאלה:
אני ככה חצי שנה ......לא נורא אני יתמודד עוד קצת זה בסדר

יקירה, נשמע כאילו עברת תקופה מטלטלת ולא פשוטה, בה העולם שהכרת התהפך על פיו, כל מה שאהבת והיית רגילה אליו השתנה, ואת לא מוצאת את מקומך בעולם החדש שאת נמצאת בו עכשיו.. ומה שמגביר את התסכול שלך אף יותר הוא שאת מלכתחילה לא ביקשת או רצית את זה, אבל ההחלטה לא הייתה אפילו בידיים שלך..
נשמע שכעת את אבודה ומבולבלת, שאין לך כיוון כיצד לשפר את המצב, ושלמרות שההורים שלך תומכים בך באמצעים שונים, תחושת הבדידות ואולי גם הגעגוע משתלטות עלייך.. ייתכן שאם תשתפי אותם בתחושותייך הם יוכלו להזדהות, לנחם ולחשוב יחד איתך על דרכים להקל את המעבר..
אם תרגישי שאת צריכה לפרוק עוד את מה שיושב עלייך אני מזמינה אותך לצ'אט של עמותת סה"ר, בו תוכלי לדבר עם אחד המתנדבים באופן אנונימי לחלוטין, לשתף במה שעובר עלייך ולחשוב יחד על עוד דרכים להקל..
נשמח להיות לך לאוזן קשבת עוד הלילה, הלינק מצורף למטה..
שלך,
מתנדבת סה"ר

שואל השאלה:
תודה רבה