אוקיי אז זה סיפור טיפ טיפה ארוך, כנסו אם בא לכם, לא יודעת

שנה שעברה חיבבתי איזה ילדה ואחרי כמה חודשים סוג של אמרתי לה והיא אמרה לי שהיא אולי רוצה לצאת איתי ואחרי כמה ימים היא אמרה שהיא פשוט התרגשה מהרעיון של לצאת ושהיא לא רוצה להרוס את החברות שלנו, והייתי כזה "אה אוקיי" ועם זה פשוט המצב שלנו התחיל ממש להידרדר, בקושי דיברנו, בקושי יצרנו קשר עין, והיא הייתה חברה ממש טובה שלי והיה לי ממש קשה עם זה, זה אחרי כמה זמן להפך להרבה יותר גרוע, ואני רצינית שאני באמת נכנסתי לדיכאון, לא סתם כמו שאנשים אומרים את זה, באמת. וזאת הייתי חצי שנה(אולי יותר) ממש קשה בשבילי, אני שנאתי את עצמי כל כך ושנאתי את מה שגרמתי בגלל שאמרתי לה והתחלתי באמת לשנוא את עצמי ממש, ועברו לי הרבה מחשבות אובדניות בראש... וכל לילה הייתי בוכה את החיים שלי, כל דבר היה מפיל אותי לרצפה והיו לי הרבה התקפי פאניקה ולחץ, זה היה ממש קשה. זה היה תהליך מאוד ארוך אבל אני יותר בסדר עכשיו, אני לא בדיכאון ואני מחייכת יותר, עוד משהו שהיה לי קשה בזמן הזה זה שהרגשתי לבד, לקראת לשעבר שלי יש חברה ממש טובה ואני קינאתי כמו מטורפת בחברות שלהן, אני רציתי את זה כל כך, ממש. והיה לי כל כך קשה לראות אותן ניסיתי לקבוע פגישות עם הקראש לשעבר שלי כדי לנסות לשקם את היחסים ביננו, והיא לא יכלה להיות איתי לבד, היא כל הזמן הזמינה איכשהו את החברה השנייה(שהיא גם חברה סבבה שלי) ואחר כך היא אם חילו אמרה לי שהיא לא יכולה להיות איתי לבד ושזה קשה לה מידי ושאני תמיד מכניסה אותה להרבה לחץ (ויש חה עבר עם בעיות מנטליות אז זה קשה לה). והיא איבדה איתי קשר לגמרי, וכל זה קשה אפילו יותר כי אנחנו נמצאות בחבורה ביחד (חבורה רק של 5 בנות). אחרי הרבה זמן שפשוט לא דיברנו וסוג של ניתקנו קשר סתם נפגשתי עם הילדה השנייה (החברה הטובה שלה) והיה לנו כזה סבבה, ואז היא אמרה לי שהיא מחבבת אותי, ואחרי שיחה של להבין מה בערך שתינו מרגישות, החלטנו לצאת, והתנשקנו(פעם ראשונה של שתינו) עם לשון וזה היה ממש מרגש, ועכשיו אנחנו כבר כמעט חודש ביחד, וזה די סבבה, כי היא ממש יפה, וחמודה, ומצחיקה, וטובת לב ובאמת שהרבה פעמים בעבר תהיתי לעצמי "היא כל כך מושלמת איך אני לא מאוהבת בה?" ואני רוצה להמשיך לצאת איתה כדי לראות לאן זה הולך, אבל אני חייבת לומר, שלהתנשק עם לשון, זה לא מה שמצפים שזה יהיה, אנחנו עושות את זה לא נכון???