פריקה עצבנית ובכיינית ומתוסכלת ברמות אני בוכה פה

אני גרה בקיבוץ ואני שונאת אותו אני כלכך שונאת אותו זה קיבוץ לא מופרט והדבר היחיד שאני רוצה זה שבימים שאין בית ספר ואני לא צריכה לקרוע את התחת בלימודים ולקום בשש בבוקר כדי להספיק לאוטובוס זה פשוט לנוח ללכת לים עם חברות לקום מאוחר או סתם לשבת על הספה ולראות סרט אבל לא אני חייבת לעבוד ומילא אם הייתי עובדת בכסף אז סבבה אבל לא אני חייבת לעבוד ואני לא מקבלת על זה כלום. סוף סוף יש חופש פסח שחיכיתי לו ממש ממש ממש ממש כי אני שונאת את הבית ספר וחרא לי שם אז במקום לנוח אני צריכה לעבוד 5 ימים כל יום 8 שעות אני אפילו עוד לא בת חמש עשרה וזה לא אשמתי שאני גרה כאן זה גם קיבוץ דתי אז אני שומרת שבתות וחגים והמקסימום בשבת זה לקרוא ספר בקיצור אז יוצא שבחופש פסח יש לי פחות משבוע לעשות מה שבא לי וזה כלכך מתסכל ואני גם אחרכך רוצה להרוויח כסף אז בכלל אין יום חופש וההורים שלי לא מבינים בכלל הם סתם מעצבנים אותי נמאס לי שאני אפעם לא עושה מה שאני רוצה אני שונאת את זה ואין לי אפילו חברה לבכות לה על זה כי פיזית אין לי חברות אני שונאת את העולם הזה איכ