3 תשובות
זה בסדר להרגיש ככה וזה לא הדבר הכי נורא, אם את ממש רוצה להפסיק את יכולה להשיח את דעתך עם מחשבות אחרות ופחות לחשוב על מה את יותר טובה ובמה הם פחות :)
אני גם אשמח לדעת
הכי טוב להתחיל מאיזה משהו קטן שאת שמה לב אליו באותו רגע ולהפסיק אותו
סתם נגיד שאת פחות זמן בטלפון מאחרים אז כשאת שמה לב שזה מה שעובר בראש את אומרת לא, זה לא משנה ולא קריטי ולא עוזר/מועיל לי וככה לאט לאט לדברים גדולים יותר
אני פעם הייתי מרגישה שכולם מסתכלים עליי ומדברים עליי (איזה חיה בסרט הייתי) אז ברגע שקלטתי את זה ורציתי להפסיק את זה אז כשהייתי קולטת שמישהי מסתכלת לכיוון שלי פשוט אמרתי לעצמי היא לא מסתכלת עליי היא מסתכלת על מישהי שלידי וברור שבהתחלה לא האמנתי לעצמי והרבה פעמים בכלל לא הצלחתי להגיד את זה אבל לאט לאט זה חילחל למוח והבנתי שאני לא מרכז העולם ולא אכפת לאחרים ממני בקטע שהם מסתכלים כל הזמן וככה כל פעם מגדילים את זה עד שאת די שולטת בזה
אני עדיין לפעמים מרגישה שכולם בוחנים אותי ומסתכלים עליי אבל יודעת להגיד שזה בתחושה שלי ושזה לא אמיתי גם אם לפעמים עדיין לוקחת את זה כאמיתי הקטע הוא להתמיד בדרך ולא זה שלפעמים בכל זאת נופלים
סתם נגיד שאת פחות זמן בטלפון מאחרים אז כשאת שמה לב שזה מה שעובר בראש את אומרת לא, זה לא משנה ולא קריטי ולא עוזר/מועיל לי וככה לאט לאט לדברים גדולים יותר
אני פעם הייתי מרגישה שכולם מסתכלים עליי ומדברים עליי (איזה חיה בסרט הייתי) אז ברגע שקלטתי את זה ורציתי להפסיק את זה אז כשהייתי קולטת שמישהי מסתכלת לכיוון שלי פשוט אמרתי לעצמי היא לא מסתכלת עליי היא מסתכלת על מישהי שלידי וברור שבהתחלה לא האמנתי לעצמי והרבה פעמים בכלל לא הצלחתי להגיד את זה אבל לאט לאט זה חילחל למוח והבנתי שאני לא מרכז העולם ולא אכפת לאחרים ממני בקטע שהם מסתכלים כל הזמן וככה כל פעם מגדילים את זה עד שאת די שולטת בזה
אני עדיין לפעמים מרגישה שכולם בוחנים אותי ומסתכלים עליי אבל יודעת להגיד שזה בתחושה שלי ושזה לא אמיתי גם אם לפעמים עדיין לוקחת את זה כאמיתי הקטע הוא להתמיד בדרך ולא זה שלפעמים בכל זאת נופלים
באותו הנושא: