אני פשוט מרגישה ריקנות כל הזמן. (פריקה)

מבין אותך
מצטרף לשאלה

אני ממש מבינה אותך.
אולי יש איזה צורך מסויים שלא מתמלא לך, אולי הקשבה או יציאה עם חברות ?

גם אני. נורא. עצוב לי מאוד.

מבינה אותך אני גם הרבה ככה.
תנסי לחפש לעשות או ללמוד משהו משמעותי שאת אוהבת שיתן לך סיפוק
כמו להתנדב עם ילדים חולים אם את אוהבת ילדים, או להתנדב במדא,
או אולי ללמוד איפור, אבל משהו אחד שיכול לתת לך הנאה כלשהיא.

אני לא פסיכולוגית או מישהי מוסמכת אבל זה נשמע כמו דיכאון מתוך ניסיון אישי זה מתאר את התחושה , ממליצה לך ללכת לפסיכולוג או לנסות לדבר על זה עם ההורים/ חבר או חברה שאת סומכת עליהם

ואולי מה שאת צריכה זה באמת פשוט להוציא? רק להוציא. לדבר. לשתף. לפרוק...
דברים כאלה הם בדרך כלל כאב פשוט שצריך מקום לביטוי... זה לא שתעשי משהו מסוים ואז זה ייפתר.. תנסי למצוא מישהו לדבר איתו. תנסי לחשוב עם עצמך מה גורם לך להרגיש ככה. איפה ומתי את מרגישה ככה במיוחד.. תנסי לשתף ולפרוק את מה שאת מרגישה, זה יקל עלייך. בטוח.

כלכך אני..

מסכימה

גם אני מרגישה ככה , מבינה אותך לגמרי , מצטרפת לשאלה שלך

היי אחותי
אולי תנסי למצוא תחביבים לעסוק בהם? או פשוט לנסות לעשות זמן איכות עם עצמך כמו ללכת לים לעשות הליכות וכזה
שולחת לך חיבוק בהצלחה❤

אני ככ מזדהה איתך וזה מה שקורה לי כל יום
אניב אמת לא יודעת מה לעשות כבר החיים האלה מייאשים ברמות

תתחילי להתנדב ולעזור לאחרים
זה ממש תורם להעלאת הערך העצמי

וואו מזכיר לי אותי לפני חצי שנה אני לא יודעת אם זה יעזור גם לך אבל אני אישית חיפשתי ספורט שאני אוהבת ולא מצאתי אז הלכתי להתאמן ובהתחלה לא היה לי כוח גם אבל מצאתי מאמנת נדירה ברמות בהתחלה היא שלחה לי כבר מתי יהיה אימון פעם הבאה כי רציתי להמשיך והיא לא ויתרה לי ועכשיו התחלתי לאהוב את זה והתחלתי לצאת לריצות והליכות ובאמת שזה ריפה אותי לצאת לנשום אוויר זה חשוב בקיצור מה שאני אומרת זה שתחפשי דברים שאת אוהבת עד שתמצאי ולא לוותר לעצמך וזה ישתלם

אני ממש מבינה אותך גם אני ככה בתקופות אבל כבר שנים
באמת מה שעוזר לי זה פשוט לנסות לשנות את התפיסה שלי
להתחיל לשים לב לדברים קטנים מידי פעם אפילו משהו קטן כמו צחוק או שמש שיוצאת ברחוב או סתם אפילו ללכת לישון אחרי יום ארוך באמת כל דבר שעושה לך טוב ובאמת לשים לב לדברים האלה וממש לחשוב על כל רגע כזה ולהיות בו
וגם לי עוזר כל יום לא משנה כמה לא בא לי לעשות שלושה דברים בשביל עצמי יכול להיות ללכת בדרך שאני יותר אוהבת או לשמוע מוזיקה או ללכת למסעדה באמת כל דבר וככה אני גם יוצרת לעצמי עוד רגעים קטנים כאלה
בנוסף אני ממש חושבת שכדאי לפתח שגרה כזאת כלומר להפחית שעות מסך לעשות כושר שלוש פעמים בשבוע לשתות הרבה מים ולאכול טוב וזה גם עוזר
מה שכתבתי פה באמת קצת עוזר לי מידי פעם אבל אני ממש מבינה אותך וזו הרגשה קשה אני תמיד פה אם את צריכה

אני חושבת שהרבה יותר אנשים יבינו אותך ממה שאת חושבת! גם אנשים הכי 'מצליחים' והכי 'אנרגטיים' מרגישים ככה. אני יכולה להעיד על עצמי שאני רוקדת המון ומצליחה בלימודים ואני באמת עסוקה בטירוף אבל הרבה פעמים אין לי כוח לדברים האלו ואני עושה אותם בחוסר חשק, עדיין בתוך תוכי יש הרבה קושי נפשי וזה באמת לא מה שזה נראה מבחוץ כאילו הכל מושלם.. אני ממליצה לך אבל כן למצוא את המשמעות שלך לקום בבוקר ככה שברגע שתעשי את הדבר שנותן לך משמעות הוא ישקיט את הקולות האלו בראש גם אם לקצת. זה יכול להיות כל דבר נגינה, שירה, כתיבה, טיול, ריצה, מחול, קריאה, אפייה, אמנות אני לא יודעת מה את אוהבת אבל אם יש לך לפחות משהו אחד כזה שאת מתחברת אליו אז תעשי אותו יותר. גם אם העולם חרא והדבר הזה 'חסר משמעות' בסוף הוא נותן מקום לנפש לברוח אליו.

אם את קוראת ספרים תקראי את הספר "האדם מחפש משמעות" הוא ממש קצר אבל ספר מטורף זה מישהו שהיה בשואה והוא מדבר על למה אנשים שעברו הרבה יותר בחיים מצליחים לשרוד יותר מאנשים שחיו חיים "רגילים"
אני ממש אהבתי אותו

נשמע שאת נמצאת בדיכאון.
מומלץ ללכת לטיפול. לא למהר לקחת כדורים. כדורים זה לא מומלץ בשום בחינה כשזה בעיה רגשית, כי זה לא מטפל בסיבת הדיכאון אלא סתם בסימפטום.
ממליץ ללכת לטיפול פסיכולוגי, אבל עם פסיכולוג (או פסיכולוגית), שאת מרגישה שיש להם כימיה איתך, ושאת רואה שהם מקצועיים ומבינים ועוזרים לך.
אם הם לא אחד מהדברים האלו, אל תתלבטי להמשיך הלאה ולחפש אחד אחר.

אין על sting
הספר של ויקטור פרנקל, גדול הפסיכולוגים של הדור הקודם.

אין ייאוש בעולם כלל

יקרה,
יכולה לשמוע מדברייך את התחושה המתישה בהתמודדות שלך עם היומיום... נראה שההרגשה שאין מטרה מתסכלת ומציפה.
נדמה שחוויה כמו שתיארת יכולה לייסר ושהתחושה שאין מי שיוכל להבין אותך היא כל כך בודדה. למרות שאולי את חשה כבויה, מצאת דרך לכתוב את מה שאת מרגישה, דבר שיכול לדרוש לא מעט כוחות... אני שומעת מדברייך את הרצון שיהיה אחרת.
יקרה, נראה שלא קל להישאר עם התחושות האלה לבד. ייתכן שיש מישהו שיוכל להיות שם למענך, שניתן יהיה לשתף בתחושות שאת חווה...
בנוסף, מזמינה אותך לצ'אט/ ווצאפ האישי והאנונימי שלנו בסה"ר עם אחד ממתנדבינו. אנחנו כאן כדי להקשיב, להיות איתך, לנסות להבין ולסייע.

מספר הווצאפ הוא 055-9571399 ובנוסף, מצרפת לך לינק לצ'אט.
שלך,
מתנדבת סה"ר

תדברי עם מישהו. אחרת כלום לא ישתנה. את חזקה אבל את צריכה עזרה , זה בסדר כולם צריכים עזרה החיים קשים.