אני ממש עצוב היום ואני ממש אשמח לתמיכה ושתגידו מה אתם הייתם עושים במצב שלי

אני בן 14 .
אני נחשב במעמד חברתי יחסית טוב אבל אני מרגיש בודד
זה נראה שיש לי המון חברים ושאני שמח אבל יש לי איזה 5 חברים
וכל החברים האלה שזה נראה שיש לי 95% זה בנות אז ישר חושבים עליי שאני הומו כי יש לי קצת דיבור כזה והליכה ונמאס לי שחושבים על זה כי אני כל פעם נלחם בזה
אני באמת מעדיף שיחשבו עליי שאני מעמיס

וגם השנה הערסים שכבה מעליי אפשר להגיד שהם התעללו בי לא עשו שום דבר פיזי אבל כל הזמן סתם ככה קיללו אותי וזה עשה לי ממש רע ואני שמרתי על זה בסוד ולא רציתי שאנשים ידעו כולל המשפחה שלי שסיפרתי להם רק אחרי חודשיים .

אני הייתי רוצה שיהיה לי יותר חברים בנים אבל אין לי מושג איך להתחבר אני לא אוהב ספורט והדרך היחידה שאני נראה בה גברי זה בנראות בשיער ובבגדים וגם דרך הבושם

הדרך היחידה סוג של שיש לי להתחבר זה בצופים ואני נמצא שם למרות שהחברים שלי לא וממש קשה לי אבל אני לא מוותר ופורש וגם כל מי שאיתי בצופים הוא איתי בבית ספר .

אני שיפרתי אבל את המצב יחסית כי שנה שעברה לא היה לי בכלל חברים בנים והכרתי קצת ולא הייתי חבר ממש טוב שלהם היה לי רק אחד והשנה הכרתי עוד אחד שהוא לא בצופים הוא איתי בבית ספר ובכללי הם כולם באמת אוהבים אותי אבל זה לא שאנחנו חברים טובים ממש למרות שזה שיפור מטורף

וכאילו יש לי עוד חברים בנים אבל זה כזה לא חברים טובים כאילו בחיים אני לא ייפגש איתם

ובאמת שאין לי כוח לכל הסיטואציה הזאת ואני מותש מהשנה הזו ואפילו שהצלחתי לשבור סטיגמות אצל מלא והרוב באמת לא חושבים עליי שאני הומו אבל בא לי להיות מישהו אחר .

ותחילת שנה הצלחתי לכמה חודשים קצת להשתנות כי בחופש הגדול רזיתי ממש(שקלתי 82 קילו לפני החופש הגדול ואחרי 69) אז עם זה באו עוד דברים אבל אז התחיל כל העניין הזה עם הערסים שהרס הכל ואז באה המלחמה עם איראן ואחרי פשוט לא היה לי כוח .

אין לי מושג מה לעשות שנה הבאה .
אני רק יודע שאולי חברים שלי יצטרפו לצופים אבל מעבר לזה יש רק תכנונים שאני לא יודע איך .

אני נגיד ממש רוצה ללכת לחדר כושר כי אני שמנמן ואף אחת באמת לא תרצה לצאת איתי ככה אבל אני מפחד להתחיל בעיקר שאני יודע שיש שם כאלה שאני מכיר וזה ממש מפחיד אותי

(המשך למטה)